ז"ל
לפני כמאה שנים, בכפר נידח ברוסיה, שמע כומר פרבוסלבי את "קול האלוהים" המצווה עליו לעזוב את הדת הנוצרית, לקבל עליו ועל שלושים ושבע המשפחות שבקהילתו את האמונה של העברים ולהגר אל הארץ המובטחת קבוצה מהגרים גרים זו נודעת בכינוי "סובוטניקים" שומרי השבת.
על הבאים אל ארץ הקודש במסגרת עלייה מיוחדת זו נמנתה גם משפחת אנישקו.
יוסי נולד בירושלים כבן שלישי למשפחת אנישקו. אביו היה אדם קפדן ואיש קצר רוח, בעוד שהילד, ככל שהתבגר, נתגלה להיות שובב מלא חיים וחדור יצר ההרפתקנות. אירועי התקופה ההיסטוריים המשמעותיים מזה, והמסגרת החינוכית הקפדנית והכובלת בבית האב, גרמה ליוסי בן השש-עשרה להפסיק את לימודיו ולהתגייס לפלמ"ח. הוא עבר קורס הכשרה כחבלן והצטרף לגדוד הרביעי, גדוד "הפורצים".
בקרבות מלחמת השחרור הוא לקח חלק בפריצה לירושלים הנצורה והשתתף בפנוי תושבי קיבוץ בית הערבה לסדום לפני כיבוש המקום בידי הצבא הירדני. בהמשך דרכו הוא שירת בחיל הים, השתחרר מצ.ה.ל בדרגת סרן ותקופה מסוימת שירת בצי הסוחר.
בראשית שנות החמישים, חיפשו שרותי הבטחון, אחר ישראלים שיהיה ביכולתם להתחזות בהצלחה לתושבי מדינות שונות בעולם. יוסי אנושי, צאצא ישיר למשפחה רוסית מקורית, בהיר שיער, בעל חזות רוסית טיפוסית ודובר רוסית מהבית, מגויס לשירות הביטחון ונשלח לכמה ממדינות מזרח אירופה לצורך ביצוע משימות שונות, שעודן עלומות. על אחת מאותן משימות הוא גם זוכה בצל"ש. בהמשך דרכו בחיים הוא משרת בחיל הים, משם עובר לצי הסוחר ולבסוף, לאחר ששבע ממראות הנוף הימי הבלתי מתחלף, הוא מחליט להתמסד ביבשה וב-1957 הוא מתקבל לאגד.
בקיץ 1959 נושא יוסי לאישה את איילה וברבות השנים נולדים להם שני בנים ובת.
משהשתפרו התנאים הכלכליים של הזוג אנושי ואין על יוסי להמשיך ולעבוד משמרות כפולות כדי לפרוע את דמי המנייה והמשכנתא על הבית, הוא מחליט כי הגיעה עת לחזור אל ספסל הלימודים. נסיעותיו ברחבי הארץ כנהג אוטובוס, ובפרט בסיורים ובטיולים, מעוררים בו את הרצון ללמוד יותר על נופי הארץ, על ההיסטוריה העשירה שלה , על הגיאוגרפיה המגוונת ועל אוצרותיה האחרים. הוא נרשם לקורס מדריכי טיולים ומשתתף בו בהתמסרות ובהתלהבות האופייניים למזגו.
.והוא בן שבעים ושלוש