| 1 |
מורה הדרך האידיאלי– זהות מקצועית, מהות וערכים: |
שליטה בחומר, ידע נרחב (אם אתה לא יודע על איזה מקום אל תגיד דברים שאינם נכונים), ערך מוסף נוסף שיכול להביא לתייר – בתרבות, באמנות וכד'. רמת בקיאות וידע גבוהים בדיסציפלינות שונות – כולל באקטואליה.
אתיקה/מוסר; כישורי מינהל; ידע הדרכתי מקצועי; יושר ויושרה, אהבת הזולת, נימוסים
הופעה נאותה ( כיום כל אחד בא בהופעה ייחודית לו – אך החזות הראשונית היא קריטית. עניין מדים למו"ד – לא מוריד ולא מוסיף, אך אם יהיה – מי יאכוף הנחייה כזו (בהשוואה למשל למפקחי משרד התחבורה – המטילים קנסות אוטומטיים – דבר לא ישים לגבי מו"ד);
הגינות – כולל זה שמדריך יהודי לא יכול להגיד לתיירים שלא יקנו בחנויות של ערבים כי הם אויבים. כבוד למדריכים אחרים (בעיקר לערבים) הופעה בזמן, אמינות, קשוב למה שנעשה סביבו; כבוד והתחשבות בקבוצות אחרות ( למשל, פינוי דרך לקבוצה נוספת בויה דולורוזה – המדריכים הרוסים עם הקבוצות הגדולות – לא מתחשבים, כשמו"ד הולך במודל בית שני, הוא צריך ללכת לפי סדר מסוים כדי לכבד מו"ד אחר, לא להפריע לקבוצה אחרת או להסתיר לה, בקיסריה – להדריך זמן קצר במודל) ;
כבוד לתושבי השכונות (בירושלים)
התנהגות נאותה באתר המבוקר (כולל מתן כבוד בכנסיית הקבר, הופעה הולמת, לא לכנות את ישוע "מר ישו"; לייזר בכנסיה – לא ראוי (יכול גם לפגוע בפרסקו), מדריך מעשן במצדה – אני מעיר לו – אך אין לי כל סמכות לפעול)
שליטה בטכנולוגיה (מידענות באינטרנט), הבנת כל צדדי המקצוע (כולל מחזיקי עניין); לתת שירות;
מהות התפקיד – שתייר נוסף יבוא לישראל בעקבות ההדרכה שלך!
מו"ד רוצה לקבוע ולהשפיע. אינדיבידואליסט.
טקט – לא להשתמש במדונה כשיש קבוצה אחרת על ידך, לא להסתיר לקבוצה אחרת; לב טוב ופנייה לתייר בידיים פתוחות – לקבל כל מי שבא לכאן ללא קשר לדעותיו הפוליטיות. מאידך – גם מי שאנטי-ישראלי – שיצא מכאן מאוזן בדעותיו.מורי הדרך נתפסים ברמה גבוהה מקצועית ע"י התיירים, אך מאידך חסר להם "הדר" – אין גאוות יחידה אלא גאווה אישית. |
| 2. |
מורה הדרך כ"שגריר" |
- מו"ד הוא נציג המדינה ולא תועמלן; מציג את מדינת ישראל על כל רבדיה וגווניה; לא מערב פוליטיקה (ניטרליות);
- שגריר באופן מוחלט! לא יכולה להיות הערה של מו"ד על מדיניות הממשלה; המדריך לא נמצא בטיול כדי לפתור בעיות פוליטיות. לא מדברים נגד הממשלה ולא מדברים פוליטיקה– לא תפקיד מו"ד;
- נציג המדינה – להסביר לתיירים שאנו לא חיים בטלוויזיה, כי בישראל במציאות זה אחרת ממה שזה נראה בעולם
- למדריכים במזרח ירושלים יש בעיה כשהם מסיירים בגדר ההפרדה – ההפרדה היא בין עם פלסטיני לעם פלסטיני וגם ממדינת ישראל. הם מזכירים את השם "פלסטין" בהיבטים ההיסטוריים, אך יש כאלה שמאשימים אותם שהם "טרוריסטים". צריכים להיות ניטראליים.
- מו"ד הוא השגריר הטוב ביותר של מדינת ישראל – כנציג המדינה (רשיון המדריך). אך ישנם מורי דרך המדברים סרה בפני תיירים בממשלת ישראל ובמדינת ישראל (מו"ד ערבים).
|
| 3 |
מחזיקי העניין: |
- התיירים, סוכני הנסיעות, נהגים, אתרי התיירות, רשויות מקומיות (למשל חניה לאוטובוסים), בתי מלון, משרד התיירות, עמיתים
|
| 4 |
אכיפה כנגד "חאפרים" ובדיקת בטיחות |
- שמשטרת התיירות תהייה אפקטיבית – בדיקת האוטובוסים (שנת ייצור, רשיונות), בדיקת רשיונות המדריך
- חאפרים – אין למי לפנות. חולשת משרד התיירות ומשטרת התיירות. חייבים שיהיו בעיר העתיקה, למשל, 15 שוטרים עם סמכויות, כדי לפתור בעיות בין קבוצות וכדי לפעול נגד חאפרים. וגם נגד כייסים שפועלים בעיר העתיקה.
|
| 5 |
אכיפת הקוד |
- כיצד יאכוף המשרד את הקוד האתי? – אין שום אכיפה
- מה עושה ועדת האתיקה?
- צריך לבדוק כיצד יש לאכוף את הקוד ועל ידי מי. לגבי ההופעה – אי אפשר לאכוף
- אכיפתו חשובה דרך משטרת תיירות, כדי שיהיה מקום שאפשר להתלונן בו על התנהגות לא אתית של מדריך אחר.
- חייבת להיות אכיפה – אך בפועל זה לא קורה (להוציא מס' מקומות – שער יפו, למשל)
- בעת חידוש הרישיון מו"ד יחתום על הצהרה שימלא את הקוד האתי. לא ברור אם ניתן לאכוף זאת בדרך חוקית.
|
| 6 |
דילמות: |
- מו"ד מול תייר – התייר רוצה טיפול טוב בענייניו, הרגשה של ביטחון שמו"ד יודע מה הוא עושה
- תלונות של בעלי עסקים כנגד מורי דרך
- ניגוד אינטרסים בין הסוכן לבין התייר – הפנייה למסעדות לא טובות, למשל
- שאלת היושרה של מורי הדרך בעניין הפנייה למסעדות
- לא מעירים למו"ד אחר בזמן ההדרכה, אך יכול להתלונן
- ראש הקבוצה הוא המנהל – לא המו"ד, גם אם הוא "דופק" את הקבוצה
- היחסים בין מו"ד לנהג
- תחרות בין מדריכים – בעיקר בתיירות פנים – אין מחיר קבוע, מצד שני – שבירת מחירי שוק
- אקטואליה – למו"ד אסור להביע דעותיו הפוליטיות באתר בו הוא נמצא – אי עירוב פוליטיקה בהדרכה (למשל במצדה – חגיגת בר המצוות של הטייקון – לא לערב פוליטיקה).
- תנועה בשטח – האם מו"ד נאמן תמיד לשביל המסומן או שהוא רוצה להראות למטיילים מקומות נוספים תוך כדי סטייה מהשביל (למשל במערות בהר סדום – נכנס למערות אסורות בכניסה? אם תיכנס – ייתן לך נקודות אצל המטיילים, אך אם יקרה משהו אתה בבעייה.
- טקט – ביחס לקבוצות אחרות
- לא מעיר למו"ד אחר אלא במקרה של אנטישמיות או אנטי ישראליות – מדבר עם התיירים של אותו מדריך (ישנם מורי דרך המועסקים ע"י סוכנים פלסטיניים בבית לחם, למשל).
- מו"ד הוא מנהיג הקבוצה. מו"ד לעתים מחליטים שהנהג לא מתאים ומבקשים להחליף אותו, ואז – או או שאני מחליף או שאני מוותר על הקבוצה. מחליפים הרבה יותר נהגים מאשר מו"ד.
- אין כבוד למורי הדרך הערבים מצד הרשויות
שוטרים עוצרים אותם בנתב"ג לבדיקות עם תחקירים וגם לבדיקת ת.ז מול הקבוצה למרות שיש להם רישיון מורי דרך – וזוהי השפלה מבחינתם. מבקשים מהם לשאול את התיירים באוטובוס אם יש להם נשק. בודקים את המזוודות שלהם גם כשהם לא טסים. במעברי הירדן עושים עליהם חיפוש. במחסום הבקעה בודקים כל מזוודה של תייר. בחגים יהודיים לא נותנים לאוטובוסים שלהם עם התיירים לעבור דרך הכותל להר ציון.
|
| 7 |
יחסים עם ראש הקבוצה |
- יש לעשות מה שהוא מבקש. מורה הדרך יכול להציע לו אם התכנית נראית לא הגיונית. חשוב לתאם אתו בערב את התכנית למחרת.
- לא אצא נגדו ראש בראש. אני אתכנן אתו את תכנית הקבוצה. אם דבריו בהדרכה לא נכונים – אני אכניס בהדרכה שלי את האמת שלי (למשל בצליבת ישו – לא אשמת היהודים אלא בהתאם לחוקים הרומיים).
- הקבוצה רואה בו את מנהיגה ואסור לפגוע במעמדו. צריך לתכנן אתו קודם תחילת הסיור. במקום שהוא רוצה לעשות מיסה לא להגיד לו שיעשה במקום אחר.
|
| 8 |
יחסים עם נהגים |
- התחשבות בנהג והכרה בו כשותף לצוות. חשיבות שיתוף הפעולה ביניהם.
- צריך לפתח יחסי עבודה ברורים. נהג יכול להרוס יום טיול. אם אתה מזלזל בו – יגרום לך נזק. צריך יחסים חמים, הערכה הדדית, לדבר עם הנהג שיראה שאיכפת לך ממנו.
- כיון שאין מספיק מקומות לחניית אוטובוסים באתרים – נוצרים ריבים עם הנהגים – כי הם לא רוצים לעצור מחשש שיקבלו קנס (בגת שמנים החנייה המותרת רחוקה מהאתר)
- מתכנן ומתאם עם הנהג את הדרך – כולל שימוש ב-WAZE. מתייעץ עם הנהג על הדרכים. חשוב לדבר עם הנהג אם ישנן בעיות. היה אפילו מקרה שביקש להחליף נהג.
- יש נהגים שלא מקבלים משכורת קבועה אלא רק טיפים (כנראה במז' ירושלים). לעתים – בסיור של קבוצה שבאה רק ליום אחד (נתב"ג-בית לחם- עיר העתיקה-ים המלח – נתב"ג) – נהגים עובדים הרבה מעל 12 שעות. מקבלים על זה שכר של 100$ בלבד
- בטיול הנערך משך כמה ימים – לדוגמה – מו"ד אומר לנהג שעולים לצפת, יורדים לטבריה לצהריים וחוזרים צפונה. ככלל – מי שקובע היכן ארוחת הצהריים הוא הסוכן. ככלל, אם מו"ד רואה שיש משהו לא הגיוני בתכנית הטיול עליו לבקש מהסוכן שישנה מסעדה. אם לא אמר לו – יצטרך לעצור באותה מסעדה. הנהג יכול להגיד שהמסעדה לא במסלול, אך תמיד מו"ד ינצח, ואולי אף יבקש החלפת הנהג. אם לא יבקש להחליף הנהג וידבר עם הסוכן – הנהג יקבל זאת. ככלל, נהגי האוטובוסים לתיירות הם מבוגרים (לוקח זמן רב להוצאת רשיון אוטובוס והנהגים לא פונים להסעות תיירים).
|
| 9 |
נרטיב מול עובדות |
- אם היינו מציבים רק עובדות – לא תהייה תיירות. מו"ד לא צריך להיות חוקר. אין הוא יכול לספר דברים שבעקבותיהם תיירים לא יגיעו (ערעור אמונות וכו'). צריך למכור לתייר את ה"שיק";
- הצליינים מגיעים לכאן עם אמונה. צריך להיות דיפלומט – להיות רגיש ולא לפגוע.
- הצליין בא לארץ הקודש – אי אפשר למשל לספר להם ב"אקה הומו" כי זה לא מזמן ישוע. יש להעניק להם את החוויה הנפלאה שהם מצפים לה, כי זה יביא תיירים נוספים. בגן הקבר למשל – זה לא תפקיד מורה הדרך להפריך את המיתוס.
- תלוי בקבוצה – קבוצה שאני מרגיש שמעוניינת לשמוע על ההיסטוריה אדבר אתם אחרת מאשר קבוצת צליינים, שלא באים לשמוע היבטים היסטוריים אלא לשמוע על המיתוסים והנרטיבים שלהם.
- לא כדאי ולא צריך לשבור מיתוסים (למשל בתל חי), כי מה אתה בונה במקומו? אין לך זכות לנפץ אותו.
- יש לספר עובדות כהוויתן.
|
| 10 |
הדרכת הכמרים – "הפתק הירוק" |
- בעיית הכמרים המדריכים, הפוגעים במורי הדרך הישראליים
- אין "מדריך שקט" – המלווה מו"ד מחו"ל
- אין להם התנגדות אם הם הולכים רק לכנסיות, אך הם מדריכים יותר מכך. הבעייה היא, שכיון שהוא לא ישראלי, אם יקרה משהו בקבוצה הוא לא ידע למי לפנות, כיצד לפעול, כיצד להגיע למקומות לא מסוכנים – ורק מורה דרך ישראלי יכול לעזור, ולכן מומלץ על "מדריך שקט" מלווה (כפי שנהוג בחו"ל).
- שהמדינה תאסור על הדרכת כמרים, או שלכל אחד ילווה "מדריך שקט" (כפי שנהוג בחו"ל).
|
| 11 |
יצירת קשר אינטימי |
- אסור – עקב יחסי מרות, יחסי תלות
- אסור, אך יש מקרים שתיירות יוזמות קשר כזה וזה נעשה בהסכמה. צריך ללכת לראש הקבוצה שידבר עם תיירת הרוצה ליזום קשר אתך. מאידך – יש כאלה שאם אתה לא הולך אתן הן מתלוננות עליך. אם אתה מתחיל – אתה מאבד את הכבוד והמעמד.
- איסור מוחלט. זוהי פגיעה בדוגמה האישית שלך כשגריר המדינה.
- אין שום בעייה בעניין אם זה הדדי בין בוגרים. במסגרות חינוכיות – לא!
|
| 12 |
אחריות חברתית |
חברת האוטובוסים עושקת את הנהג – האם על מורה הדרך להעיר? (הנהג ככלל עובד על עמלות), האם אתה כותב למשרד התיירות/כלכלה ("תיקון עולם")? |
| 13 |
מכירת מוצרים לתיירים |
- איסור למכור מוצרים לתיירים (דיסקים)
- איסור מוחלט על מו"ד ( נהג יכול למכור רק מים)
|
| 14 |
כניסה לחנויות, טיפים ועמלות |
- כניסה לחנויות מהווה חלק אורגני מהווי הטיול. צריך לתת לכך זמן, כי התיירים רוצים מזכרות. יש מקרים שהנהג אומר שלכאן הוא לא נכנס, כי הוא לא מקבל טיפים. ככלל – הסוכן קובע לאן נכנסים, אך אם מאד צפוף שם – מו"ד יכול לשנות את מקום החנות
- כניסה לחנויות על פי הסוכן. אם אני מדריך עצמאי – הכניסה לחנויות תלויה ברצון התיירים ואני מכיר מס' חנויות.
- יש בעלי חנויות שמתנפלים על מדריכים שיכניסו את הקבוצה אליהם (יש גם מדריכים נוצרים שספגו מכות מסוחרים שלא נכנסו לחנויות שלה, כי לא רצו לעצור באמצע המסלול. בתחנה מס' 5 בויה דולורוזה יש סוחר שמפעיל רמקול עם פרקי קוראן ומפריע לקבוצות – כדי שיקנו אצלו).
- הטיפים מהווים חלק מההכנסה – אך זו לא הכנסה למס הכנסה.
- רוב הטיפים לא מדווחים ויש קושי באכיפה.
- טיפים – מכניס בתוך החשבונית
- לא עומדים על יד הקופה
- עמלות – יש מקומות שנותנים ארוחת צהריים רק לנהג ולא למדריך. מאידך – זו לא חובת המסעדה לעשות כך. יש מקומות שבהם מדריך יכול להזמין עד סכום של 20 ₪ ויש כאלה שמנצלים זאת.
- נהגים במז' ירושלים לא מקבלים בדרך כלל משכורת. יוצר בעייה למדריכים – לא כל הקבוצות נכנסות לקניות או נותנות טיפים, והנהג לוחץ על מורה הדרך שיאמר לקבוצה לתת לנהג טיפ וכן שיכנסו לחנויות לקנייה. היו גם נהגים שהרביצו למדריך, כי לא נכנס לחנויות.
|
| 15 |
חשיבות הקוד האתי |
- צריך קוד אתי, כי מו"ד חייב להתנהג בצורה אתית.
- לא כל מורי הדרך מאוגדים ויש אינדיבידואליסטים רבים. אין קשר ביניהם, בקושי נפגשים. הקוד עלול להידחק לקרן זוית. הקוד יכול להקשות על מורי הדרך ויש דברים שאולי לא ירצו לעשות. מאידך – חייב שיהיה קוד אתי!
- "תטפלו בנושא ההדרכה הבלתי חוקית ואל תתעסקו איתנו בדברים "קטנים".
- כשמשרד התיירות יתחיל לאכוף באמת את זה שרק מורי דרך
ידריכו יהיה טעם בקוד אתי. עד אז אין שום סיבה שאני אגביל את עצמי. כשאני עובד יחד עם מאות מתחרים שאינם מורי דרך, שעובדים עבור שכר נמוך ומשרד התיירות אינו אוכף זאת.
כשאני עובד עבור סוכנים שאינם משגיחים על שעות העבודה שלי או של הנהג. כשעיני כולם צרה בכסף מהטיפים שלי. אבל חלילה להם מלעזור לנו בתקופת החורף או הקיץ או המלחמה… אז הקוד האתי לא מעניין אותי אם הוא לא הדדי!
- בעד – כי זה חשוב בהיבט המקצועי-ייצוגי.
נגד – כי אין אכיפה וטיפול בעניין.
מציע שיכניסו בקוד שמו"ד יכול לבקש ממו"ד אחרים פרטים (אם נראה להם שעברו על כללי ההתנהגות) – אך אין מה לעשות נגד חאפרים. אני מרגיש לא מוגן – דרשו ממני את הקורס על כל משמעויותיו מבחינת המשאבים והדרישות – ואין אכיפה לגבי חאפרים שגוזלים את פרנסתי.
|
| 16 |
תחרות עם מדריכים אחרים |
- בעת משבר (כמו שקורה היום), מורי דרך בינוניים יחפשו דרכים אחרות לעבוד – הורדת מחירי ההדרכה (התוצאה – מו"ד פחות טובים). אחרים מוצאים תחליפים למקצוע, וכשצריך אותם הם אינם. שאלת ה"אופק התעסוקתי" – גם בעת משבר.
- מה שקובע לגבי מו"ד – ההתרשמות של סוכני הנסיעות על פי חו"ד של קבוצות התיירים. אין כללים ברורים.
- באגודה במזרח ירושלים יש הסכמה בין המדריכים שלא מורידים מחירים בסוכנויות.
- אני לא מדריך בפחות מ-250$.
- יש חברות שמנצלות את המצב היום ומשלמות פחות.
- סוכנים שרוצים מו"ד טובים ישלמו את מלוא השכר.
|
| 17 |
בטיחות |
- אני בודק את רישיון האוטובוס ואם שנת הייצור של האוטובוס היא ישנה – אני שואל את הנהג אם הכל בסדר – ואז אני ממשיך אתו. בכל מקרה – מדווח הפרטים לסוכן.
- אני לא בודק רישיונות.
- מצפה שמו"ד יהיה הבקר של חברת האוטובוסים – יבקש שהנהג יציג בפניו את רשיון האוטובוס, ביטוח, וישלח הודעה לסוכן שלו על מימצאיו (קרו מקרים שאוטובוסים ישנים נתקעו ותיירים לא יבואו יותר).
|
| 18 |
שונות |
- בעייה – נדרשת מכל מו"ד השתלמות אחת בשנה לחידוש הרישיון – מה שלא מאפשר לדעת את רמתו כעבור מס' שנים. מציע מבחן רענון אחת ל-5 שנים.
|
