מאת: מיכאל זילברמן מורה דרך, מדריך בחו’ל במגוון יעדים ומרצה.
“עוד נזכור תחת גשם עופרת איך בסוריה צעד הפלמ”ח”
גם המקום וגם המועד הכאיבו לגנרל אנרי פרננד דנץ, המועד14.07.41 היה יום הבסטיליה. והמקום בו נרקם הסכם כניעתו היה בעכו- שם הושפל הצבא הצרפתי בעת מצור נפוליון והמחנה הצבאי בו חתמו הצדדים היה של שמו של האדמירל הבריטי סידני סמיט . הוא שהשתתף בהנחלת התבוסה לנפוליאון. דנץ הרהר וחכך בדעתו. האם כל זה היה מכוון?
גנרל דנץ היה זה שחתם על מסירת פריז לנאצים. עתה שוב נאלץ למסור חבל ארץ- את סוריה לכובשים בריטים. חמור מכך מבחינתו, לצרפתים החופשים של דה גול שבעיניו היו בוגדים. הוא הרים את העט וכנראה נאנח וחתם. היה זה
St Jeane D’acre pactהסכם עכו –
יומיים לפני כן, ההסכם שסיים את מלחמת סוריה בת חמש השבועות רק נחתם בראשות הבריגדיר גנרל וישי, ג’וזף אנטואן סילבן ראול דה ורדיאק, שנסע לעכו בארץ ישראל לשיחות שביתת הנשק בליווי משמר אוסטרלי- הדיונים נערכו באולם הקצינים של מחנה סידני סמית’.(היום בוסתן הגליל)
גנרל אנרי דנץ מפקד כוחות וישי בסוריה ולבנון
דה ורדיאק נסע לעכו במקום הגנרל דנץ, כי הוא היה פרו-בריטי יותר, פחות אנטי-דה-גול מהממונה עליו. מצד בריטניה חתם גנרל הנרי מייטלנד ווילסון (ג’מבו) וגם ג’ורג’ קאטרו המפקד של צרפת החופשית במערכה – עליו היה תלוי ועומד עונש מוות מטעם ממשלת צרפת של ווישי,
גנרל דה ורדיאק, ראה את ג’ורג’ קאטרו, רכן לעבר זקיף אוסטרלי שליווה אותו מלבנון, קרץ, עשה ביד אחת תנועה של שחיטה ופלט בצרפתית :”הבוגדים”.
ממש ברגע החתימה כל האורות בחדר כבו לפתע. מבצע “אקספורטר” של כיבוש סוריה ולבנון שהחל באור ירח ב 8 ביוני הסתיים לאור פנס אופנוע בי אס אי 1940 שהובא לצורך תאורה. כך, על רקע טירטור מנוע של אופנוע נחתם הסכם עכו.
כשהחלה הפלישה לסוריה- מבצע אקספורטר, בניגוד להבטחותיו של דה גול, הצרפתים של ווישי לא הניחו את נשקם, לא ערקו לצד כוחות צרפת החופשית אלא נלחמו היטב וזכו להערכה. הם גרמו לבריטים ולצרפתים החופשיים כמעט 1,500 הרוגים. לצרפתים היו טנקים מדגם רנו ולכוח הבריטי הפולש לא. המערכה ארכה חמישה שבועות ועדיין לא כל השטח נכבש. הצבא הצרפתי היה נכון להמשיך אבל ההחלטה של דנץ להיכנע הפסיקה את שפיכות הדמים.
לאחר שהכוחות הבריטיים נעזרו בכוחות פלמ”ח שמנו כ40 איש ופוזרו בזרות דרום לבנון. הם היו מעין סיירים ( שנעזרו במורי דרך ערבים) למציאת הדרכים בדרום לבנון , בניתוק קווי טלגרף ובעוד משימות מיוחדות . בציר החוף נפצע משה דיין. במחצית יולי הסתיים המבצע שכלל יחידות בריטיות, אוסטרליות והודיות בהשתלטות על רובה של סוריה ובהפסקת אש.
מה שהביא להחלטת הפלישה היתה העובדה, שהצרפתים העמידו את שדות התעופה בסוריה ולבנון, לידי הגרמנים שעזרו למרד הפרו נאצי של ראשיד עלי אל כיילני בעיראק. המטוסים הגרמניים הוטסו בידי טייסים גרמנים, אך סמליהם היו סמלי חיל האוויר העירקי המורד.
הנפט העירקי היה חשוב לבריטים והוא סופק לצי בים התיכון משני מקורות. חיפה וטריפולי. טריפולי הפכה להיות בשטח ווישי ולכן היו נסיונות לפגוע במתקני הנפט בה(כ”ד יורדי הסירה).
כדי להבטיח שמינימום התנגדות תהיה לכוחות בעלות הברית נשלחו שליחים לעדות השונות להבטיח נייטרליות – לצ’רקסים, לעלאווים ולדרוזים. אל הדרוזים נשלחה אחותו של פאריד אל אטראש – זמרת ששמה היה אסמהאן.
הזמרת אסמאהן
הבריטים שילמו לה על שרותיה. היא שהתה כחודשיים בוילה של הלורד זיו בתל מונד ובשנת 44 נהרגה בתאונה במצרים- תיאוריות קונספירציה טוענות עד היום כי התאונה היתה יזומה על ידי המודיעין הבריטי.
הכבוד שרחשו חיילי בריטניה ואוסטרליה לצרפתים הלוחמים של ווישי בא לידי ביטוי בעובדה שכאשר עבר גנרל דנץ במכוניתו ברחובות ביירות הם הצדיעו לו. לעומת זאת יחסיהם עם חיילי צרפת החופשית בבארים היו רצופי תגרות.
דה גול הגיע כריבון לסוריה ושהה בביירות כאשר התפנו על פי הסכם עכו כ 32,000 חיילים צרפתיים. ניתנה להם האפשרות להצטרף לכוחות צרפת החופשית אך רובם הגדול העדיף להשאר נאמן למשטר ווישי, לשוט הביתה או לחזור לצרפת דרך טורקיה. ספינות גדולות אספו את החיילים על נשקם, תזמורת אוסטרלית נגנה את המרסייז בטקס משותף של ווישי ושל כוחות בעלות הברית. דה גול שהיה בקרבת מקום שמע את המרסייז אך לא השתתף בטקס. אמקציני צרפת של וישי אמר באירוניה “אנחנו נלחמים עבור מלך פרוסיה”.
אבל צרפת החופשית שלטה מעתה והלאה בסוריה.
מאחר והסכנה מכיוון צפון לא חלפה – הגרמנים היו עדיין בקווקז עם ארבעה מיליון חיילים ברוסיה. בוצרה סוריה בתעלות אנטי טנקיות ורכבת נסללה מחיפה דרך ראש הנקרה לאורך החוף הלבנוני והסורי. מטרת הסלילה היתה שינוע חיילים לצפון. באותה מסגרת ביצורית נבנו בונקרים ותעלות קשר בכרמל (הבונקרים בכרמל אינם באמת חלק מתכנית “מצדה בכרמל”) .
הצרפתים החופשיים לא רצו לוותר על האחיזה בסוריה והשאיפות הלאומיות הסוריות גאו. למעשה הסורים היו אמורים להיות עצמאיים אבל בשל אינטרס צרפתי העצמאות לא מומשה.
ב1945 רצו הצרפתים לבנות נמל בחוף הסורי. הסורים התנגדו, הפגינו. כאלף סורים נורו למוות, הנשיא שוקרי אל קוואתלי ברח מבית הפרלמנט והצליח להמנע ממעצר בידי הצרפתים. הוא ביקש עזרה מהאנגלים. הבריטים שלחו כוחות משורינים אלו חצו את הגבול מעבר הירדן, הגיעו לדמשק ולערים נוספות ומנעו מהצרפתים לדכא את המרד.
גנרל קאטרו, גנרל דה גול , גנרל וויוול – מפקד כוחות המזרח התיכון ואפריקה וצ’יף מרשל האוויריה לונגמור
צ’רצ’יל הורה לצבא לירות בצרפתים אם צריך. הצרפתים לוו למחנותיהם על ידי חיילים בריטיים למחיאות הכפיים של הסורים ברחובות דמשק.
מלים קשות נאמרו על ידי צ’רצ’יל בנוגע לדה גול. הוא טען שדה גול מזיק לאינטרסים הצרפתים והא סכנה לשלום באירופה. טרומן תמך בצ’רצ’יל ואמר: “צריך לקחת את הצרפתים ולסרס אותם.”
הצרפתים לא שכחו לבריטים את המעורבות נגדם בסוריה אבל כל שיכלו לעשות בתגובה הוא עזרה למחתרות העבריות נגד הבריטים ועזרה לעליה הלא לגלית.
בסופו של המשבר היו סוריה עצמאית.
מקורות:
TIME MAGAZINE World War: Acre Pact Monday, July 21, 1941
Australia war with France-The campaign in Syria and Lebanon 1941 -Richard James.
Syria and Lebanon 1941 David Sutton
Operation Exporter Jp Hyde
