חברים יקרים,
השבועות האחרונים לוו באירועים סוערים של ויכוחים ואי הסכמה.
נדמה כי הפערים שנפערו בחברה הישראלית על רבדיה אינם ניתנים לאיחוי.
תפיסות עולם ואידאלים התערבבו לעיתים עם הסתה והתרסה מאידך עמדו אלו שביקשו קול, אלימות מילולית ואלימות פיזית תפסו את מקום השיח והכבוד.
הקושי הוא רב ולעיתים תחושת אי התקווה מערערת.
ובכל פעם אני נעצרת שותקת מחשבות ממלאות והמסקנה ברורה וחד משמעית.
עוד יבואו ימים טובים.
השיח ישתנה הוא מוכרח להשתנות כי אין לנו ארץ אחרת, אין לנו עם אחר וגם לא מדינה אחרת.
בידינו האחריות כמובילי דעה כמחנכים להרגיע ולהאיר על המשותף.
כולנו בני אדם לכולנו זכות לדעה וכולנו שווים.
ובעיקר כי אנחנו כאן לעל מנת להישאר, לחיות, לבנות ולהמשיך ליצור.
כפי שאמר אביב גפן בשירו תקוה :
“בואו נצעד לחלום
בלי גזע ולאום
בואו ננסה
עד שיהיה טוב, עד שיהיה.”
ובמסר אופטימי זה גם לאחל חג שמח של אביב פורח.
לכל חברינו כל עדה ומועדיה – רמאדן כרים
חג פסח שמח חג פסחא שמח.
ובהמשך החודש גם לחברינו הדרוזים
לכבוד חג נביי שועייב.
בברכה, גנית פלג יו”ר האגודה