המרדף הראשון-ואדי עוג’ה

הניצחון בקרב על מצעד חג העצמאות ה-20 למדינה מוקדש לנופלים בקרב סגן חנן גולדצויג ואלי טיקטינסקי.

רקע- תוצאות מלחמת ששת הימים, היכו בהלם את העולם הערבי, לא חלף זמן רב עד להתארגנותם של  חוליות מחבלים בשטחי יהודה ושומרון. הגבול המזרחי היה פרוץ ודרכו הוכנסו אמצעי לחימה. צה”ל והשב”כ שהופתעו, הצליחו לדחוק  את ארגוני המחבלים  לעבר הירדן המזרחי שם התבססו וזכו לסיוע של  הלגיון. מירדן יצאו חוליות מחבלים לפעולות ירי ומיקוש לאורך בקעת הירדן והערבה.

במטכ”ל החליטו לפעול על מנת לחסל את בסיסי המחבלים שבירדן ובראשן בעירה כראמה(21 למרס 1968). במהלך יום הקרב, נפלו 34 חיילים, נפצעו עשרת לוחמים, הופלו שני  מטוסים. הושארו בשטח לוחמים וציוד רב… .

ארגוני המחבלים שקבלו “רוח גבית” מנסיגת צה”ל הרימו בהדרגה את רף הפעילות, בתחילה הפגיזו את ישובה ומיקשו דרכים ופגעו בכוחותינו. גולת הכותרת של יעדיהם היה פיגוע המוני במצעד יום העצמאות.

תחילת המרדף

בעלות השחר של יום ראשון (28 אפריל 1968),ארבעה ימים לפני מועד  מצעד העצמאות, החל סיור בוקר לאורך ציר דרומי של הבקעה. בצוות הלוחמים  ארבעה אנשי סיירת חרוב בפיקודו של המ”מ חנן גולדצויג, אלי טיקטינסקי ,יצחק יפין ואנוכי, שני גששים ,התנועה התבצעה בשני רכבים.

מול הכפר עוג’ה התגלו  רסיסי עקבות לא ברורים. צורך אימות נסעו מפקד הסיור ולוחם למפגש עם מפקד יחידת בגששים (סאלח)שהוקפץ לאזור הגילוי. בדרום הכפר עוג’ה  התגלו עקבות ברורים  ורבים יותר. חנן מפקד הסיור, דיווח למפקדות בגזרה והחל בתנועה לאורך העקבות, כשצוות הסיור(מזירת הגילוי הראשונית) וקצינים שהיו בקרבת מקום מצטרפים למרדף.

המרדף

קמב”ץ חטיבת הבקעה סרן  גדי מנלה  שעודכן כבר בתחילת המרדף. החל בארגון לוחמים מכל הבא ליד ,חיילי  מילואים שחזרו ממארבים, וקשרים שלא שלטו בתדרים,(לא הייתה כתת כוננות),המטס  הראשון יצא לתוואי המרדף. רפול מפקד החטיבה ,שהיה בחופשת שבת בביתו, טס במטוסו הפרטי לחטיבת הבקעה. והצטרף לגדי מנלה בסבב נוסף של תגבורת, גדי מנלה תדרך את הלוחמים תוך כדי טיסה. במקביל המשיכו סאלח וגששיו והלוחמים לנוע לאורך העקבות.

תחילת  הקרב

רעש המסוק  אפשר למחבלים  להתארגן  לקרב, הם תפסו מספר נקודות שליטה ופתחו באש לעבר הגששים וכח החוד. רפול וקצינים מכח התגבורת עלו למסוק וניהלו קרב ומרדף אווירי. מפקדי המחבלים הצליחו לפגוע במסוק שנאלץ לבצע נחיתת אונס. חיילי התגבורת נעו לעבר מערות חשודות במורד הצפוני של הואדי הסתבר שהיו אלה מערות ריקות.

הלחימה של  צוות חרוב המתוגבר

חנן מפקד הסיור נע  בראש והוביל את הכח באיגוף של המורד הדרומי, הלוחמים פתחו באש לכיוון המחבלים שהמשיכו לירות לכיוון לכל הכיוונים, אלי טיקטינסקי המקלוען החל בהסתערות במורד לכיוון את מקום המחבלים עד שנורה. חנן שהבחין בחוליית מחבלים שנסה מהזירה הסתער לעברם השליך רימונים עד שנורה .המשכתי בירי  ובהסתערות לכיוון המחבלים עד שלוחם אלמוני הצמיד אותי לקרקע ,החייל נשא מ.א.ג הצטרפתי אליו בירי אוטומטי ובהשלות רימונים. הסתערנו לעבר המחבלים עד לחיסול 13 מהמחבלים, הלוחם “האלמוני” שהכריע את הקרב היה פטרושקה יעקב (פטר) ז”ל אותר על ידי 50 שנים אחר המרדף. מחבל יחיד  שנפצע נכנע,ו שרד. (לאחר החלמתו ושחרורו מהכלא הפך לגיבור של המאבק הפלסטיני).

 אחר הקרב

כוחות התגבור הוטסו למטרת איתור המחבלים הבורחים ,גם הסגר שהוטל לא סייע ללכידתם כשחזרו הבורחים  למפקדותיהם נחשדו בבריחה ונתלו.

באתר הלחימה נשארנו מצוות הסיור יצחק יפין ואנוכי, למקום הגיעו מפקדים בכירים ועיתונאים רבים לפרסם את הצלחת המרדף שהיה הראשון בצה”ל ואפשר למצעד הניצחון לעבור ברחבי ירושלים בהצלחה ,לתרועת חצי מיליון צופים.

היה זה המרדף הראשון שנשכח ,עקב קרבות קשים ורבים שהיו  בעקבותיו בקו החזית המזרחית, בהם נפלו מפקדים בכירים.

כתב מורה הדרך מוטי מלאכי.