יהושע והני בירנבאום ז”ל הסיפור הלא ידוע של בני הזוג שהצילו וטיפלו במאות ילדים במהלך השואה
מאת: רוני פלד
לבני הזוג יהושע והני בירנבאום שחיו בנהריה במשך 33 שנים ברחוב קפלן36 היה סיפור חיים מדהים ומרתק, שמאגד בתוכו אהבת אדם, הקרבה עילאית, תוך נטילת סיכון למען הזולת, ערכים יהודים וציונות.
עקב צניעותם הרבה, סיפורם לא נודע בקרב רבים, גם כאלה שהכירו אותם, ובפנייתנו זו אנו מבקשים לתקן את הדברים, להביא את הסיפור לידיעת הציבור ולהנציח את פועלם, כדי שיהווה כיוון דרך גם לדורות הבאים.
יהושע והני בירנבאום נולדו בתחילת המאה ה-20 בפולין, למשפחות יהודיות דתיות, והיגרו בגיל צעיר עם משפחתם לגרמניה. בני הזוג נישאו בעיר קלן ((Köln בשנת 1927 ונולדו להם שישה ילדים. לאחר “ליל הבדולח” ב- 9/11/1938 הצליחה המשפחה להגר להולנד. בנובמבר 1939 הייתה המשפחה בין המשפחות הראשונות שהועברו למחנה “ווסטרבורק )(Westerbork ובשנת 1944 למחנה הריכוז ברגן בלזן.
במהלך המלחמה, בעת שהייתם במחנות ווסטרבורק וברגן בלזן הם אספו, טיפלו והצילו מאות ילדים בבית יתומים שהקימו ושהוכר ע”י שלטונות המחנה.
הם קיבלו את כל הילדים למשפחתם והתייחסו אליהם ללא הבדל מילדיהם שלהם, תוך שהם משתדלים ודואגים לכולם, הן לצרכים בסיסיים והן לצרכים הרגשיים, ונותנים להם תחושת שייכות ותקווה.
בדרך מדהימה ורבת תלאות, הם הצליחו לאורך שנות המלחמה להציל רבים מהילדים תוך שהם מגלים תושייה ותחכום רב הן ביכולת לספק את צרכי הילדים (אוכל, בגדים, מגורים ועוד) והן ביכולת לתמרן את הנאצים ועוזריהם ולהציל, פעם אחר פעם, את הילדים מהשמדה.
בני הזוג פעלו תוך סיכון חייהם, ועשו הכל כדי לכלכל את הילדים, למנוע מהם להגיע למשלוחים למחנות המוות ולהבריחם בעזרת המחתרת ההולנדית.
בימי המלחמה האחרונים, בעת שהנאצים עסקו בחיסול מחנה ברגן בלזן, משפחת בירנבאום וכלל הילדים שאספו, נשלחו להשמדה ברכבת האחרונה הידועה גם בשם “הרכבת האבודה”, שלאחר תלאות רבות וקשות לא הגיעה ליעדה, והם יחד עם הילדים שאספו שוחררו ע”י הצבא הרוסי וחזרו להולנד.
“הרכבת האבודה” מברגן בלזן לטרביץ ((Troebitz היא הרכבת השלישית שנשלחה ב- 10 באפריל 1945 ממחנה ברגן-בלזן, לעבר מחנה טרזיינשטט ועליה כ- 2,500 יהודים. הרכבת לא הגיעה ליעדה הסופי בשל הפצצות כוחות בעלות הברית ושוחררה ב- 23 באפריל 1945 על ידי חיילים רוסים אשר שחררו את הניצולים. היסטוריוני השואה כינו אותה בשם זה משום שגם לאחר סיום המלחמה לא היה ידוע להיכן הגיעה.
לאחר המלחמה, הם הקימו באמסטרדם ובהמשך בעיירה בוסום, בית ילדים (רובם יתומים) שם הם טיפלו במהלך הזמן בילדים רבים כששוב הכל התנהל כמשפחה אחת גדולה, כשהגברת הני בירנבאום דואגת לבישול, לניקיון ולצרכי הבית ויהושע, שהוא מורה במקצועו, דואג לחינוך ולהשכלה, תוך שהם נותנים לילדים בית חם ודואגים לכל צרכיהם הבסיסים והרגשיים.
רבים מהילדים הגיעו לבית הילדים לאחר שהוסתרו בבתים נוצריים במהלך המלחמה. לא פעם ניהלו בני הזוג בירנבאום מאבק עיקש בשלטונות או בזוגות נוצריים כדי להחזיר את הילדים היהודיים לחיק היהדות ואל בני משפחתם. לאחר שהילדים הגיעו אל ביתם, קרבו בני הזוג את הילדים לחיק היהדות באהבה, בסבלנות רבה ובדוגמא אישית ולרבים מהם ערכו טקסי בר מצווה מרגשים.
ראוי לציין שכל העת, גם במהלך התופת של השואה, נתנו בני הזוג חינוך ציוני לילדים והחלום ב’הא הידיעה’ היה להגיע לארץ ישראל. ואכן בשנת 1950 עלו בני הזוג יחד עם כל הילדים לארץ ישראל כאשר בחודשים שקדמו לעליה, שקד יהושע על הוראת העברית ובכך אפשר לילדים להתאקלם בארץ במהירות.
בארץ ישראל, לאחר שדאגו שכל הילדים יעברו למסגרות חינוכיות או תעסוקתיות, קבעו בני הזוג את מושבם ברחוב קפלן 36 בנהריה, ויהושע עבד במשך 24 שנים עד גיל 76 כמורה בבית הספר רמב”ם והיה דמות נערצת על התלמידים. כמו כן לימד ילדים רבים קריאת תורה לבר המצווה כשהוא מתעקש לא לקבל תמורה.
במשך השנים התפלל בבית הכנסת המרכזי בעיר עם חברו הרב אהרון קלר ז”ל, רבה הראשון של נהריה, שאותו הכירה המשפחה עוד לפני מלחמת העולם השנייה מהעיר קלן שבגרמניה.
סיפורם של בני הזוג קיבל הכרה ע”י ארגון “בני ברית”, שם נערך אירוע מיוחד לזכרם ולציון פועלם הרב וכן הם הראשונים שהוענק להם אות ייחודי הנקרא “אות המציל היהודי” שניתן ליהודים שהצילו יהודים שהוא מקביל לאות “חסידי אומות עולם” (שניתן ללא יהודים בלבד)
ניתן לראות במסמך המצורף פרסומים רבים: כתבות בטלוויזיה ובעיתונות, ספר “עץ חיים היא” וערך הוויקיפדיה שנכתבו במהלך השנים על פועלם הרב והמורכב של בני הזוג בירנבאום.
נדהמנו לגלות, שכנראה גם עקב צניעותם הרבה של בני הזוג, סיפורם אינו מוכר אפילו לאנשים שהכירו אותם אישית (שכנים, תלמידים ומורים בבית הספר רמב”ם וילדים שלימד מר בירנבאום לבר המצווה.
ביום ב’-‘ ,17/4/23ערב יום השואה תשפ”ג, נערך טקס קריאת רחוב בנהריה על שמם של הני ויהושע בירנבאום בנוכחות בני משפחתם הרבים, ראש העיר נהריה ותושבים.
כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם ומלואו