תשעה באב – ש”י עגנון, ביאליק ורבניצקי
אין גוזרים גזרה שאין הציבור יכול לעמוד בה 
מתוך ספר האגדה / ביאליק ורבניצקי (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין ק”ד)

שנו רבותינו: כשחרב הבית בשניה רבו פרושים בישראל, שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין. נטפל להם ר’ יהושע, אמר להם:
בני, מפני מה אין אתם אוכלים בשר ואין אתם שותים יין?
אמרו לו: נאכל בשר שממנו מקריבין על גבי המזבח ועכשיו בטל?
ונשתה יין שממנו מנסכים על גבי המזבח ועכשיו בטל?
אמר להם: אם כן, לחם לא נאכל, שכבר בטלו מנחות. אפשר בפירות…
פירות לא נאכל, שכבר בטלו ביכורים. אפשר בפירות אחרים…
מים לא נשתה, שכבר בטל ניסוך המים.
שתקו.

אמר להם: בני, בואו ואומר לכם: שלא להתאבל כל-עיקר אי- אפשר, שכבר נגזרה גזרה; ולהתאבל יותר מדי אי-אפשר. שאין גוזרין גזרה על הציבור אלא אם כן רוב הציבור יכולים לעמוד בה, אלא כך אמרו חכמים: 

סד אדם את-ביתו בסיד ומשייר בו דבר מועט; עושה אדם כל צרכי סעודה ומשייר בה דבר מועט; ועושה אשה כל תכשיטיה ומשיירת דבר מועט, שנאמר: ” אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחיכי וגו’.

וכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחה, שנאמר: “שימחו את ירושלים… שישו איתה משוש כל המתאבלים עליה”.

הכותל המערבי, שארית מחמדנו מימי קדם- שמואל יוסף עגנון​


הכותל המערבי, שארית מחמדנו מימי קדם
שהשאיר לנו הקדוש ברוך הוא בחמלתו הגדולה,
גבוה שתים עשרה קומות איש – כנגד י”ב שבטי ישראל,
כדי שיכוון כל אחד מישראל את ליבו
לפי שיעור קומתו ולפי השבט שלו.
ואבנים גדולות הוא בנוי, וכל אבן של חמש אמות על שש אמות,
ואין כמותן בשום בניין שבעולם.
והן מונחות בלא טיט ובלא טיח ביניהן,
אף על פי כן הן מחוברות כאחת,
ככנסת ישראל שאין לה אפילו שולטנות כל שהיא שתחבר אותה,
אף על פי כן היא חטיבה אחת בעולם.