"וַיָּבֵא אֶת הַמַּיִם הָעִירָה" (מלכים ב כ, כ).
החפירות במפעל המים של תל גזר, שהתקיימו בשנים 2010–2018 על ידי המשלחת המשותפת לרשות הטבע והגנים בניהול ד"ר צביקה צוק ולסמינר התאולוגי הבפטיסטי של ניו אורלינס בניהול ד"ר ג'ים פרקר ד"ר דן ורנר וד"ר דניס קול, הוכיחו כי המפעל הותקן בתקופת הברונזה (הכנענית) התיכונה 2ב (1750–1550 לפנה"ס). זו תגלית חשובה המוכיחה את קיומם של מפעלי מים בתקופה זו, מכיוון שעד לאחרונה היה מקובל שמפעלים שנחצבו אל מי התהום אינם קדומים למאה ה־10 לפנה"ס. זהו מפעל המים הכנעני הגדול ביותר שנחשף עד כה. השוואה למפעלי המים האחרים מראה כי בתקופה זו הם מעטים מאוד ושונים זה מזה, כמו למשל בירושלים ותל גריסה, ולפיכך אין אפשרות להשוות ביניהם. לעומת זאת, בתקופת הברזל 2 היו מפעלי מים רבים יותר, כגון מגידו וחצור, שאפשר למיינם לסוגים שונים. המחקר הנוכחי מצביע על החשיבות של תיארוך מפעלי מים על פי ממצאים ארכאולוגיים, תיארוך שלא מתבסס על מיון טיפולוגי. מפעלי מים שנחצבו אל מי התהום באלף השני והראשון לפנה"ס בארץ ישראל הם ייחודיים עד כה בנופו של המזרח הקדום.
כל זאת ועוד ביום עיון מרתק מטעם אגודת מורי הדרך שיועבר על ידי ד"ר צביקה צוק ביום ג' 13.1.26 במרכז פסגה בתל-אביב.
ד"ר צביקה צוק הינו חבר האגודה – מורה דרך ותיק, ארכיאולוג, גאוגרף ומדריך טיולים. היה הארכאולוג הראשי של רשות הטבע והגנים בשנים 1998–2020.
כיום הוא חוקר עצמאי, מומחה בינלאומי בחקר מפעלי מים עתיקים. היה מנהל המלח"ם בשנים 1992–1995.
קרדיט לצילום לד"ר צביקה צוק
