ב-1 במאי 1900, הכריז הסולטן התורכי עבד אל-חמיד השני על בניית מסילת ברזל מדמשק אל הערים הקדושות בחיג’אז. המסילה נועדה בעיקר להקל על עולי הרגל בביצוע מצוות החאג’ – העלייה לרגל שכל מוסלמי מאמין חייב בה. במקביל לבניית מסילה זו עלה גם הצורך בחיבור לחוף הים התיכון, משלוש סיבות: 1( קשר מסילתי לעולי הרגל שהגיעו בספינות מרחבי הים התיכון. 2( הצורך בהעברת הציוד הנדרש להנחת המסילה הראשית, שהובא באוניות משא מאירופה. 3( חיבור נוח ומהיר ליצוא תוצרת החורן, שהיה אחד מאסמי התבואה של האימפריה. החל משנת 1895 פעל קו רכבת בין ביירות לדמשק, ואולם הצרפתים, ששלטו בנמל בירות ובמסילה מדמשק למז’ריב, היקשו על העות’מאנים את השימוש בקו ובנמל. חיפה הועדפה על פני עכו, בשלהי המאה התשע-עשרה, בשל ירידת מעמדה של האחרונה. הכריעו יתרונותיה הכלכליים של חיפה ומיקומה הגיאוגרפי כנמל עמוק מים לאוניות קיטור. הסתעפות בת 161 קילומטרים, מדרעא )אדרעי( שבעבר הירדן המזרחי דרך נהר הירמוך, עמק הירדן ועמק יזרעאל בואכה חיפה, הולידה את קו הרכבת שכונה בתקופת המנדט “רכבת העמק”.
רכבת העמק
