קיסריה והנצרות. השער הנוצרי מא"י לרומא

רובד נוסף בחשיבותה של קיסריה קשור לפאולוס. לפי מעשי השליחים[2], פאולוס נעצר בירושלים, ולאחר שהתברר שיש סכנה לחייו הוא הועבר בליווי צבאי לקיסריה. שם הוא הוחזק ב“ביתו של הורדוס”, כלומר בפרטוריום, ונשפט בפני הנציבים הרומיים פליקס ופסטוס. בהמשך, הוא עומד גם בפני אגריפס השני.
פאולוס מוצג כמטיף נרדף. אך הוא גם אזרח רומי המכיר את מערכת החוק ומשתמש בה. כאשר הוא מערער לקיסר, נפתחת הדרך לרומא. מה שנראה בתחילה כמאסר, הופך בסיפור הנוצרי למסלול של שליחות. הדרך אל לב האימפריה עוברת דרך קיסריה.
לאחרונה , נחשף מבנה שנחשב לבית מאסר בארמון הורדוס בקיסריה, המתוארך לתקופת שלטון הורדוס ואגריפס. הממצא משתלב עם התיאורים במעשי השליחים על כליאתו של ו פאולוס ב"פרייטוריום של הורדוס". הארמון עצמו היה מרכז שלטוני חשוב שבו נערכו חקירות ושימועים של שליחי הנצרות הקדומה.
צריך לומר ביושר: אין לנו כתובת עתיקה האומרת “כאן ישב פאולוס”. האזור של ארמון השונית והפרטוריום מתאים היטב לסיפור המקראי ולמעמדה של קיסריה כמרכז מנהלי רומי, אבל מדובר בזיהוי סביר – לא בהוכחה ישירה.
פיליפוס ובנותיו: עדות על קהילה נוצרית קטנה.

במעשי השליחים [3] מסופר שפאולוס הגיע לקיסריה והתארח בביתו של פיליפוס המבשר. פיליפוס היה אחד משבעת הדיאקונים, ולו היו ארבע בנות המתנבאות.
זה פרט קצר, אבל חשוב. הוא מלמד שכבר במאה הראשונה הייתה בקיסריה נוכחות נוצרית מקומית. לא בהכרח כנסייה גדולה וממוסדת, כמו בתקופה הביזנטית, אלא בית, משפחה, דמות מנהיגה, נשים בעלות תפקיד רוחני וקהילה קטנה. לפעמים ההיסטוריה הגדולה מתחילה דווקא בסלון של מישהו. גם זה שיעור טוב.
מרטירים, כנסיות וספרייה

במאות הראשונות נקשר לקיסריה גם זיכרון של מרטירים נוצרים. אוזביוס מקיסריה מספר על מאמינים שנשפטו ונענשו בעיר בתקופות הרדיפה. נהוג לספר[4] כי דם רב של מרטירים נשפך באמפיתיאטרון של קיסריה, היינו, הזירה הפכה דווקא למקום ההוצאה להורג של נוצרים. בעולם הרומי זירות שימשו לעיתים לאלימות ציבורית, ובקיסריה העמידו נוצרים מול חיות טרף. יש לומר בהגינות כי אין לכך ראיה חותכת.
בתקופה הביזנטית התמונה משתנה. קיסריה הופכת לעיר נוצרית חשובה, בירת פלשתינה פרימה, עם בישופים, כנסיות, מוסדות וקהילה נוצרית גדולה. המרחב העירוני, שהיה בעבר רומי ופגאני, מקבל אופי נוצרי מובהק. זהו שינוי היסטורי עמוק שאפשר לראות דרך שכבות העיר.
מן התקופה הביזנטית מוכרים בקיסריה שרידי כנסיות ומבני פולחן נוצריים. המבנה הבולט ביותר הוא הכנסייה המתומנת, כנראה מרטיריון, שנבנתה במאה השישית על פודיום המקדש ההרודיאני לרומא ולאוגוסטוס. הבחירה במקום אינה מקרית[5]: מרכז פולחן קיסרי-פגאני קיבל משמעות נוצרית חדשה.
הכנסייה המתומנת נהרסה בתקופה המוסלמית הקדומה.
החפירות באתר חשפו שרידים עשירים של רצפות, עמודים, כותרות ופריטים שיש אדריכליים הנושאים סמלי צלבים, המעידים על עושרה של הקהילה , ארגון כנסייתי ונוכחות נוצרית רשמית בעיר
לקיסריה היה גם רובד אינטלקטואלי חשוב. בעיר פעלה ספרייה נוצרית מרכזית, הקשורה באוריגנס, בפמפילוס ובאוזביוס. כאן הועתקו כתבי קודש, נלמדו טקסטים, נכתבה פרשנות ונשמר זיכרון כנסייתי. בקיסריה הנצרות ישבה גם בספרייה.
אוזביוס , הבישוף של קיסריה, בן המאה הרביעית, היה אחד ההיסטוריונים החשובים של הכנסייה הקדומה. חיבורו “תולדות הכנסייה” הפך לאבן יסוד בהבנת התפתחות הנצרות. אפשר לומר כאן כביכול : “ ספרו -"האונומסטיקון" הוא מקור המידע הגיאוגרפי החשוב ביותר על ארץ ישראל תחת השלטון הנוצרי – ביזנטי. ועד כתבים רבים ביניהם: חיי קונסטנטינוס "[6], האפולוגיה לאוריגנס[7] (מאבות הכנסייה), ה"כרוניקה"[8] ועוד.
כתובת האבן "פילאטוס":
ממצא אבן בעל משמעות גדולה. אחת התגליות שמרתקות במיוחד תיירים נוצרים היא כתובת האבן שנמצאה בקיסריה ב-1961, באזור התיאטרון הרומי, ובה מופיע שמו של פונטיוס פילאטוס בתוארו הלטיני כפרפקט יהודה. זהו ממצא משמעותי מאד, מפני שהוא עדות אפיגרפית /ארכיאולוגית חוץ מקראית, מן המאה הראשונה לדמות המוכרת מן הברית החדשה ומסיפור משפטו של ישוע. כתובת האבן, אכן מחזקת מאוד את מעמדה של קיסריה כמרכז השלטון הרומי שבו פעלו הנציבים. לתיירים זה רגע מרגש: שם מוכר מן הבשורה, פתאום, מופיע באבן אמתית.

סיכום
חשיבותה של קיסריה לנוצרים נובעת מצירוף של דמויות, מקורות ותהליכים: קורנליוס ופטרוס, פאולוס ומשפטו, פיליפוס ובנותיו, השלטון הרומי, הקהילה הנוצרית המוקדמת, המרטירים, הכנסיות הביזנטיות והספרייה של קיסריה.
אי לכך, אפשר לומר כי קיסריה הייתה אחד השערים ממנו יצאה הנצרות מא"י אל העולם כולו.
כאן התחיל התהליך, בו הנצרות יצאה מן הבית היהודי בא"י, התארגנה כקהילה , פגשה את העולם הרומי, והמשיכה ברומא עד אשר הפכה לדת האימפריה הרומית.

מקורות עיקריים
א. הברית החדשה, ספר מעשי השליחים: פרקים ח׳, י׳-י״א, כ״א 8-9, כ״ג-כ״ו.
ב. עודד עיר שי , אוזביוס מקיסריה, קתדרה , 122 2006.
ג. אלי שילר, קיסריה ואתריה ,קרדום
ד. שמעון דר , קיסריה חושפת צפונותיה, קדמוניות, 59-60, 2019.
ה. Caesarea; Queen of the cost, רשות הטבע והגנים.
ו. אריה קופסקי, ‏פמפילוס והספרייה הנוצרית של קיסריה ,קתדרה 122, 2006.
הערות שוליים:

[1] פרקים י׳-י״א
[2] כ״ג-כ״ו
[3] כ״א 8-9
[4] יש לזכור כי אין מקור מוסמך הטוען זאת
[5] הבחירה במיקום הייתה הצהרה דתית ופוליטית מכוונת. הפיכת מקדשים פגאניים לכנסיות (תהליך המכונה "קונברסיה")
[6] נכתב לאחר מותו של הקיסר קונסטנטינוס
[7] נכתב ביחד עם הבישוף פמפילוס הקדוש מקיסריה, מגדולי הפרשנים הנוצרים ומייסד הספרייה בקיסריה
[8] יצירה על ההיסטוריה האוניברסלית

* מאת: אלירן קיסר – מורה דרך, ומכין למבחני סיום. 050-2369874 ☎️