"בגיל 70 הם נותרו בלי פרנסה, ואז המדינה החליטה להפוך אותם לבעלי חוב."
בכתבה חשובה שפורסמה באתר החדשות של "מעריב", הצפנו את המציאות העגומה של אלפי מורי דרך בישראל שהמשבר מאז ה-7 באוקטובר ריסק את מטה לחמם. מנכ"ל האגודה, אלי מילוא, שיקף בכתבה את עומק השבר: יומני עבודה שהיו מלאים חודשים ושנים קדימה נמחקו באחת, ואנשי מקצוע ותיקים נאלצים לעבוד כעוזרי מציל, מורים מחליפים או בנגרות רק כדי לשרוד.
המצוקה זועקת במיוחד בקרב חברינו בני ה-70 ומעלה, שנותרו ללא פנסיה מספקת וללא שום רשת ביטחון מינימלית. אבל במקום שהמדינה תושיט לנו גלגל הצלה, אנו נאלצים להיאבק בשתי חזיתות מתסכלות שמונעות את שיקום הענף:
🛑 חלמאות וסחבת בביטוח הלאומי:מורי דרך ותיקים (מעל גיל 67) ממתינים חודשים ארוכים למענקי קיום בסיסיים. במקרים אבסורדיים, המערכת אף רשמה להם חובות שגויים במקום להעביר את כספי הסיוע. המצב כה חמור, עד שנאלצנו באגודה לארגן עבור חלקם מארזי מזון.
🛑 תקציבים שמופנים למתווכים במקום לעובדים: הגשנו למשרד התיירות הצעות מפורטות לתוכניות עבודה מסובסדות (מודל שהוכיח את עצמו בקורונה). במקום לאמץ אותן, המדינה בוחרת להזרים מיליוני שקלים לחברות הפקה חיצוניות, בעוד הכסף כלל אינו מגיע לרוב המוחלט של מורי הדרך בשטח.
הדרישה שלנו מהממשלה ברורה:
אנו דורשים הפעלה מיידית של תוכנית הצלה לאומית – יצירת אופק תעסוקתי באמצעות סבסוד טיולים מודרכים בצפון ובדרום לקבוצות שונות. במקביל, על הביטוח הלאומי להתאים בדחיפות את המנגנונים שלו למבנה ההעסקה הייחודי שלנו ולמחוק לאלתר את החובות השגויים.
אנחנו לא מבקשים נדבות – אנחנו פשוט רוצים לחזור לעבוד. חייבים לפעול עכשיו, לפני שמאות מורי דרך נוספים ייאלצו לנטוש את המקצוע לתמיד.
לקריאת הכתבה המלאה באתר מעריב>>