חג השבועות השומרוני בהר גריזים

כתבה וצילמה: מורת הדרך דבי רוזן

לוח השנה השומרוני מחושב על פי מספר השנים שחלפו מעת כניסת בני ישראל לארץ כנען לאחר מות משה. השנים המעוברות בלוח השומרוני אינן מקבילות לאלה שבלוח היהודי, ולפיכך יש שנים שהשומרונים חוגגים את חגיהם חודש לאחר חגי היהודים.
את שלושת הרגלים חג הפסח, חג השבועות וחג סוכות חוגגים  בהר גריזים.
השנה , יחגגו השומרונים את חג השבועות במקביל לחג השבועות היהודי. הקהילה השומרונית מחולון, מגיעה להר גריזים לחגוג יחד עם קרוביהם המתגוררים לצד הערבים בשכם. במפגש נשמע ערבית ועברית יחד.
הקהילה מחוברת מאוד. עדה קטנה המונה כ 850 נפש בלבד משמרת מסורת ומנהגים עתיקים.
 
חג השבועות השומרוני תמיד יצא ביום ראשון, וזאת עקב ההבדל בין הספירה של הימים בין פסח לשבועות בין היהודים לשומרונים.  
 
השומרונים מאמינים שהם הישראלים האמיתיים ומתייחסים לשבטי אפרים, מנשה ולוי, על פי המקורות לאחר חורבן שומרון וגלות ישראל בשנת 722 לפני הספירה נותר גרעין קדום ששרד את החורבן והמשיך להאמין בקדושת הר גריזים.
 
בלילה, בין מוצאי שבת ליום ראשון, לפני עלות השחר, משכימים השומרונים קום, ומקיימים את מצוות העלייה לרגל.
 
מזה שנתיים, ליוויתי קבוצת צלמים שבאו לתעד את הטקס בהר גריזים.
 
הם מגיעים לבית הכנסת אט אט, חולצים את נעליהם ונכנסים יחפים לחדר התפילה שעל רצפתו נפרש שטיח אדום. במשך שעה ארוכה התפללו  בתפילות ובניגונים המיוחדים להם.
לאחר התפילה, תהלוכה של זקנים, צעירים וטף צועדים בטור ארוך לבושים בגלימות לבנות, חגורים באבנט, לראשם תרבוש ומקלות בידם. הכהן הגדול צועד בראשם כשטלית לבנה על כתפיו. לצידו, צועד החזן, נושא בידו את ספר התורה. הם צועדים במעלה ההר, הלילה חשוך ורק אור הלבנה מעל מאיר את דרכם. בפיהם שירה, שירת הים.
 
טקס העלייה להר נערך באמצע הלילה. הסיבה לכך לדברי השומרונים הינה, כי הם היו עם נרדף במשך מאות שנים. את טקסיהם ערכו תמיד בשעות החשיכה על מנת לא לעורר חמתם של שכניהם עליהם.
 השומרונים עולים ברגל לפסגת ההר ע”מ לשאת שם תפילה. העלייה לרגל מלווה בשירת הים אשר אותה שרים במשך ההליכה. בתום תפילה זו מבקרים כהני העדה את בתי האב השומרונים ומברכים אותם בברכת חג שמח.
כמו בכל עלייה לרגל (שבועות סוכות ופסח) עוצרים השומרונים לתפילה ב-6 נקודות: 
1. מקום ה”אבנים”, 12 האבנים שיהושע בן נון הציב בעת הכנסו לארץ ישראל.
2. מקום מזבח “אדם “ו”שת” בנו.
3. מקום “גבעת עולם”- ע”פ האמונה השומרונית זהו המרכז הרוחני של העולם.
4. מקום “אלוהים יראה” – בו היה האייל שנראה בסבך לאברהם ואותו הקריב במקום יצחק בנו.
5. מזבח “יצחק”- המקום בו עמד  אברהם לעקוד את יצחק.
6. מקום “מזבח נח”-המזבח שנח הניח אחרי שיצא מהתיבה.
 
כשהשמש זורחת, החזן האוחז בספר התורה, צועד ממקום המזבח לעבר מקום עקידת יצחק ומשם חוזר למזבח. אחריו קהל המתפללים מזמרים בעברית עתיקה.
 
בסוף התפילה, האנשים צועדים הביתה עם משפחותיהם ברגל. השומרונים מקיימים את חגיהם על פי הכתוב בתורה בכתב, אין פלטה או שעון שבת.
אוכלים אוכל קר, בעיקר סלטים. המשפחה המורחבת מתיישבת יחד ללא טלפונים או  טלוויזיה ברקע. נהנים מאוירת החג ולומדים.