מאת: ז’נט קפלן
כאשר מדריכים בציפורי מרבים לציין את התנהגותה השונה בהשוואה לערים יהודיות אחרות, במהלך מלחמת היהודים ברומאים (66-70 לספירה). המקור העיקרי להשוואה נמצא בדברי יוסף בן מתתיהו שציין כי אנשי ציפורי פתחו את שערי העיר ויצאו בברכת שלום לקראת המצביא אספסיאנוס, הבטיחו לו את נאמנותם בהצהירם כי לא ישתתפו במרד נגד הרומאים. גם בהמשך, אנחנו למדים על מעמדה המיוחד של ציפורי, כמקום מגוריו של רבי יהודה הנשיא, לשם העתיק גם את מושב הסנהדרין כשעבר אליה מבית שערים. אנסה להביא כאן עדויות נומיסמטיות המשמשות מקור נוסף וחשוב לאירועים ההיסטוריים החשובים בחיי ציפורי, באמצעות המטבעות שנטבעו בציפורי. אך ראשית הקדמה קצרה על מטבעות הערים. מטבעות עירוניים נטבעו בערים שונות באימפריה הרומית, כמו גם בעיר ציפורי. התופעה התקיימה בערך מאמצע המאה הראשונה לפנה”ס עד לאמצע המאה השלישית לספירה. אז, כמו היום, הזכות לטבוע מטבעות נתונה רק בידי הריבון, והערים הטובעות עשו זאת רק לאחר קבלת אישורים מהאדמיניסטרציה הרומית, אשר נתנה את אישורה כמחווה לאותן ערים שהתנהגו כיאות. לערים עצמן, היה זה מקור לגאווה, יוקרה ופרסום. מטבעות הערים נטבעו בברונזה בלבד ושימשו כ”כסף קטן”. מטבעות הערים הם בעלי אופי מקומי, עם מגוון תיאורים וכתובות, והם מקור ידע עצום להכרת הערים מבחינה היסטורית, דת ופולחן, הרכב האוכלוסיה, אמנות ואדריכלות, מקורות המחיה של העיר, סמליה וכינוייה ומציינים כמובן גם את מועד הטביעה, שהינו כלי חשוב לתיארוך.
אגריפס השני טבע את מטבעותיו הראשונים בציפורי בשנת 67/68 לספירה, בעיצומה של המלחמה. מיוספוס אנו למדים כי אגריפס נקט בגישה של כניעה וחנופה כלפי הרומאים וניסה לשכנע את היהודים שאין להם סיכוי במרד מול אימפריה כה חזקה. על גבי המטבעות שהוטבעו בשנים אלו בציפורי ניתן לראות את הכתובת: EΠI OYECΠACIANOY EIPHNOΠOΛI NEPΩNIAC CEΠΦΩP, כלומר: “בימי אספסיאנוס עיר השלום נירוניאס ציפורי“. “נירוניאס “, על שם הקיסר נירון ששלט אז, (שם שירד משמה של העיר מיד עם הירצחו בשנת 68 לספירה, בהחלטת הסנט שהורה על damnatio memoriae לנירון). הכינוי “עיר השלום” מהווה עדות נומיסמטית לעדותו ההיסטורית של יוספוס שכינה את אנשי ציפורי “חושבי השלום”. שמו של אספסיאנוס המצויין על גבי מטבעות אלו מפתיע מאוד (כמו גם על גבי מטבעות קיסריה), שכן בשנת 68 לספירה, אספסינוס שימש כמפקד הצבא הרומי בארץ ישראל ועדיין לא היה קיסר. אזכורים אלו מעידים על תמיכתם של תושבי ערים אלו באספסיאנוס, אולי מתוך צפי שיהיה קיסר. הדבר מזכיר את דבריו של יוסף בן מתתיהו לאספסיאנוס, שהאחרון עתיד להיות קיסר רומא, דברים שהיה להם כנראה בסיס בתחושת הציבור או לפחות במועצות הערים אשר הטביעו מטבעות אלו.
מטבעות ציפורי משנת 68 לספירה (מתוך: משורר 1997 “אוצר מטבעות היהודים”)
בין ימי נירון לימי טריאנוס (98 -117 לספירה) ציפורי לא טבעה מטבעות. בימי טריאנוס נראה שינוי באופי המטבעות, הכוללים מעתה סמלים ניטראליים ללא סממנים רומיים פגאניים והם בעלי אופי יהודי יותר. על גבי המטבעות מופיעים שיבולים, עץ דקל, זרים וקדוקאוס (המטה של הרמס היווה עבור היהודים סמל ניטראלי כמו קרני השפע). במטבעות של ערים אחרות מתקופה זו, יש סממנים פגאניים רבים, גם אם בעיר היו יהודים רבים כמו טבריה וקיסריה. על צד הפנים של המטבעות האלו, סביב ראשו של טריאנוס הופיעה הכתובת הייחודית למטבעות ציפורי: TPAIANOC AVTOKPATΩP EΔΩKEN, כלומר: הקיסר טריאנוס נתן. השאלה המתבקשת היא: מה טריאנוס נתן? ההנחה היא כי זו הבעת תודה לטריאנוס שהתחשב באוכלוסיה היהודית של ציפורי ונתן להם לטבוע מטבעות בצביון ההולם את אמונתם. זו כמובן גם עדות ליחסים הטובים ששררו בין השלטון הרומי ואנשי ציפורי היהודים.
מטבעות ציפורי מתקופת טריאנוס בארבעה עריכים
הטביעה בציפורי חודשה בימי הקיסר קראקאלה (198-217), המכונה בתלמוד אנטונינוס. בתלמוד מופיעים סיפורים רבים המתארים את הידידות המיוחדת בינו לבין רבי יהודה הנשיא, אשר חי בתקופה זו בציפורי ובה השלים את כתיבת המשנה ושהיתה גם מקום הסנהדרין. במטבעות של דיוקיסריה מתקופתו ותקופת אלאגבלוס (222-218), במקום הדגם הפגאני, מופיעות מספר נוסחים קרובים של כתובות, המנציחות אירוע היסטורי של כריתת ברית והסכם ידידות בין הסנט הרומי למועצת העיר שהיתה כנראה מובהקת ביהדותה: “דיוקיסריה הקדושה האוטונומית, נאמנה, ברית אחוה וידידות עם הרומאים“. נוסחים אלה על מטבעות אלה מאששים את המסופר בתלמוד בנוגע ליחסים החמים והקירבה בין אנטונינוס לרבי יהודה הנשיא, אשר עד עדות נומיסמטית זו, היו חוקרים שהטילו ביחסים אלו ספק. לאחר תקופה זו לא נטבעו יותר מטבעות עד המאה השביעית בתקופה הרומאית.
מטבע עם דמותו של קרקלה והכתובת המציינת את ברית הידידות בין הסנט הרומי למועצה הקדושה בציפורי
לסיכום, המטבעות של ציפורי הם דוגמא טובה ממנה אפשר להסיק על עמדת תושביה היהודיים לשלטון הרומי, מעמדם ועל היחס של השלטונות הרומיים כלפיהם בתקופות שונות, עדויות המאששות את המקורות ההיסטוריים.
מקורות:
משורר יעקב, אוצר מטבעות היהודים –1997
ברקאי רחל, קורס ‘מטבעות ערים’ – האוניברסיטה העברית
David Hendin – Coins Tell the Story of Ancient Sepphoris (https://coinweek.com/ancient-coins/david-hendin-coins-tell-the-story-of-ancient-sepphoris)/
