מי היו המתאבדים השיעים שכונו חשישיים?

למעלה – סמל האימלעיליה

כתב: מיכה זילברמן

הבה נתאר לנו מנהיג מוסלמי הלן את שנתו במיטתו – סביב מקום לינתו שומרי ראש. השליט מתעורר,
חש בתנועה ליד מיטתו וראה דמות חומקת. הוא זועק אל שומריו ומוצא בשולי מיטתו פגיון מורעל הנעוץ במכתב, המזהיר אותו להפסיק את המצור הנערך על מבצר סמוך. למנהיג שחווה זאת קוראים צלאח א דין.

המזהירים היו כת האססיון שצלאח א דין צר על מבצרם מאסיאף. מי היו חברי הכת הזו ? מה היתה האידיאולוגיה הדתית שלהם? וכיצד השפיעו על ההיסטוריה של ימי הביניים במזרח התיכון? האם דרכם האלימה הניבה תוצאות? והאם באמת סוממו בחשיש כדי לבצע את ההתנקשויות באויביהם? ולבסוף מה באמת מקור שמם?

מייסד המסדר חסן א סבח נולד למשפחה אשר היתה שייכת לזרם השיעה התריסרי – הטוען שהאימאם השניים עשר אל מהדי הוא היורש הנכון להנהיג את האיסלם והוא יחזור באחרית הימים. חסן שנולד
בקום שבאירן, עבר בשלב מסויים לזרם האיסמעילי האומר שאיסמעיל בנו הבכור של ג’עפר א צא דק האימאם השישי אמור להיות היורש.

לעומת זאת באחיו כאזם תמכו התריסריים. השיעה התריסרית היא דת מדינה ברפובליקה האיסלמית של אירן. חסן א סבאח עזר לשושלת הפאטימית האיסמעילית להשתלט על מצרים. הפטימים במצרים המשיכו לטענתם את שושלת האימאמים האיסמעילים עד שחל פילוג נוסף ובו הודח מהחליפות ניזאר – אותו ניזאר נתמך על ידי חסן א סבח. תומכי ניזאר נקראים ” ניזארים” מסדר האססיון היה ניזארי.

חסן א סבח השפיע על חיילים נאמנים לסלג’וקים שאיישו את מבצר אלמות (קן עיטים) בהרי צפון אירן לעבור לאמונה השיעית ניזארית והצלחתו היתה גדולה. כך נפל המבצר בידו למעשה ללא לחימה. באותה עת כאשר הטורקים הסלג’וקים מנסים להילחם בהתפשטות השיעה בפרס , עזרו הפאטימים היושבים במצרים ובצפון אפריקה לניזארים להתבסס בצפון פרס.

חסן א סבאח הצליח להשתלט על מבצרים נוספים ועוצמת ארגונו גברה. הסלג’וקים אסרו מלחמה על האססיון ונראה היה כאילו הכח העדיף של האימפריה הסלג’וקית יכריע את הכוח החדש. אולם חסן א סבח הגה את רעיון ההתנקשות האישית במנהיגי האויב הסוני הסלג’וקי. הוא אימן את הצעירים שגייס להקרבת הנפש או ” פודי נפשם” – פידאיון. הם הגיעו לרמת חיילות אישית גבוהה ש איפשרה להם התנקשות במנהיגים תוך כדי חדירה דרך טבעת החיילים והמאבטחים.

נוכחותם במרחב שליטת האיסלם היתה בעלת השפעה גדולה. משום שלמרות מספרם המועט טקטיקת ההתנקשות הצליחה. הישג החדירה היה מטיל אימה על המנהיגים. שיטה זו הצליחה לקיים את הכת במבצריה בצפון אירן ובצפון מערב סוריה. וכך ” חייל רגלי אחד יוכל להטיל אימה על מפקד שלרשותו מאה אלף חיילים”.

השיטה צלחה עד בוא המונגולים לאזור האססיון במאה ה 13 .
הקרבן הראשון שלהם היה וואזיר סלג’וקי בשם ניזאם אל מולק (ארגון הממלכה בערבית). אותו וואזיר היה מופקד על הכחדת המעוזים הסלג’וקים ולכן הוחלט לחסלו- 1092 .השיטה הצליחה. אכן, המציאות הוכיחה ששיטותיהם הטילו אימה על מנהיגי הסלג’וקים וכל יתר יריביהם.
הם הצליחו להשתלט על מצודת איספאהאן וחיסלו כמה מנהיגים בדרך להשתלטות על האזור בשנת 1107 לספירה.

למטה: מבצר אלמות באירן