כתב: מורה הדרך מיקי מלכה
השבוע ציינתי יומולדת, ביום סמלי ורווי אירועים ואישים מהעבר. 16 באוקטובר. ביום הזה, כשמארי אנטואנט מובלת לגיליוטינה (1789), אנואר סאדאת נבחר לנשיא מצרים (1970) ומטוסו של רון ארד הופל (1986), זהו יום ההולדת שלי, ושל עוד איש שולי ולא חשוב…. דוד בן גוריון.
אולי זוהי הסיבה שאינני מוותר על ביקור בקברו של ידידנו בקיבוץ שדה בוקר, מלווה בשטר הנושא את דיוקנו ודף אירועים תמציתי לספר לקבוצה על אי אלו ממעלליו.
ובכן, כולנו מבקרים בקברו, לבד, עם משפחה או עם קבוצה. מביטים אל קברם של דוד ופולה ומתענגים על הזוג המיוחד הזה השוכבים כעת אחד לצד השני ממש מולנו.
אם אשאל אתכם מה המרחק בין קברו של דוד לקברה של פולה, תהנהנו כולכם בביטול ותמלמלו… כמה סנטימטרים, אולי מטר…
אם אכן היה זה נכון, הרי שאין לנו סיפור לקבוצה, סתם נתון משעמם.
אבל, אם אגלה לכם שהמרחק בין גופתו של דוד בן גוריון לגופת רעייתו הוא…. 17 מטר!! מי באמת יאמין לי?
ובכן, הסיפור הוא פשוט. פולה נפטרה בינואר 1968 ונקברה ע”פ בחירת דוד בחלקה אל מול נחל צין. אולם במהלך השנים התברר כי חלקת הקבר היתה סמוכה למצוק לכן לא היה מנוס מלעבות ולהגביה את השטח כדי למנוע את התפוררות המצוק. שבע שנים מאוחר יותר נפטר דוד בן גוריון וארונו הוצב בחלקה אותה אנו מכירים כיום, ובסמוך לו הועברה מצבת פולה.
בפועל, עצמותיו של דוד בן גוריון מרוחקות 17 מטר מעצמות פולה.
מה דעתכם? רוצים סימוכין?
הנה המקור: “הלוויה על סף הצוק”, פרופ’ דוד אוחנה. עמוד 42, הערה 45
