שיירת חולדה סיפורם של שני נופלים רפאל (לארי) ארביב וחיים (חיימקה) גולדיס ז”ל

ב-29 בנובמבר 1947 , מתקבלת באו”ם החלטת החלוקה של ארץ ישראל, למחרת היום החלה למעשה מלחמת הקוממיות. תחילה הייתה המלחמה על הדכים נגד ערביי ישראל, מלחמה בערים ותקיפה של יישובים יהודיים מבודדים.

חודש מרץ 1948 , מכונה גם מרץ השחור. בחודש זה יצאו מספר שיירות: שיירת נבי דניאל , שעשתה דרכה חזרה מגוש עציון, שיירת יחיעם ושיירת חולדה שהייתה בדרכה לירושלים הנצורה. שיירות אלה הותקפו ורובן הושמד.  

ירושלים שהייתה נצורה, וניסיונות להעלות שיירות אספקה לירושלים, נתקלו בהתקפות הערבים בקטע הדרך שבין שער הגיא לקסטל. הדרך העולה לירושלים צרה, עוברת בוואדי צר ומתפתל. דבר שהקשה על שיירות האספקה העמוסות הצריכות לטפס במעלה, מה שאפשר לערבים לחסום את הדרך ולתקוף את השיירות .

ב-31 במרץ 1948 יוצאת לדרך שיירת אספקה לירושלים “שיירת חולדה”. שמנתה 26 משאיות שחלקן היו צריכות לפרוק את המטען שעליהן בירושלים. והשאר היו צריכות להגיע לגוש עציון. לשיירה הצטרפו 4 אוטובוסים ו-7 משוריינים. כאשר בשיירה חיילי הגדוד הרביעי בליווי פלוגת אבטחה מהגדוד החמישי “שער הגיא” .

אותו יום היה גשום והדרך הייתה בוצית שגרמה לשיירה להיתקע . והיא הותקפה על ידי ערביי הכפר חולדה, ערבים מצבא “ההצלה הערבי” ומשוריינים של הלגיון שהגיעו מרמלה ומכוחותיו של חסן סלמה .

הקרב נגד תוקפי השיירה נמשך 6 שעות, תוך כדי ניסיונות לחלץ את כלי הרכב התקועים בבוץ. ואפילו הגיע טרקטור אותו נהג שאול יפה (אחיו – אברהם ואורי יפה) כדי לסייע בחילוץ. וכל זה תחת אש, שאול נפצע תוך כדי החילוץ, ואז ניתנה הפקודה לסגת חזרה לחולדה. יורם טרבס מפקדו של אחד המשוריינים השקועים בבוץ, ידע מה יהיה גורלם אם יפלו בשבי. והודיע בקשר “שלום לכם חברים הערבים הקיפו אותנו, אני פצוע ומפוצץ את עצמי עם המשוריין. אנחנו לא נלך בשבי אנחנו נתאבד”.

“שיירת חולדה” ספגה אבדות קשות 22 לוחמים נפלו וטמונים בבית העלמין בקיבוץ חולדה.

בין הנופלים טוראי רפאל (לארי) ארביב וסגן חיים (חיימקה) גולדיס הטמונים אחד ליד השני .