מאת מורה הדרך ד”ר איל דודסון
הספר ‘חוטאים וחטאים בארץ ישראל’ נדפס בירושלים בשנת 1924. דוד תדהר לא מצא שם מעוּדָן יותר לספרו, שאינו אלא יומן זיכרונותיו של מפקח משטרת ירושלים בראשית תקופת המנדט הבריטי, שמסכם שנתיים (1924-1922) של חוויות פליליות. קצין המשטרה, דוד תדהר (יליד יפו, 1897), צבר בעבודתו ניסיון רב בחקירות, ולאחר שפרש מהמשטרה בשנת 1926 הקים בתל אביב (ברחוב אחד העם 30) משרד חקירות פרטי. תדהר, ‘הבלש העברי הראשון’, הנפיק בשנת 1932 סדרה של 28 חוברות עם סיפורים בדיוניים ודמיוניים, שנקראו ‘ספריית הבלש’. גיבור עלילות הגבורה הבלשיות היה הוא עצמו, כשלצדו שני עוזריו הנאמנים ירמיהו וסעדיה התימני, יחדיו פענחו תעלומות פשע חובקות עולם, חיפשו אוצרות זהב ואיתרו צוואות אבודות. במשימות נועזות בין לונדון, הרי השומרון, פריז, מערות ים המלח ותל אביב הם הפילו בפח את ‘התליין מקורפו’, ‘הערפד’ ופושעים נוראים אחרים. סדרת החוברות קצרה הצלחה רבה בתוך זמן קצר, וקוראים רבים מכל הגילאים גמאו בשקיקה כל חוברת חדשה.
בכל זה לא היה די לאישיותו הפורה וההיפר-אקטיבית של תדהר. הוא המשיך בפעילות ספורטיבית, תחביבו עוד מהימים ששיחק בקבוצת הכדורגל של מכבי תל אביב בשנת 1913, ועסק בפעילות ציבורית נמרצת לעידוד הספורט העברי. נשאר לו גם זמן לתחביב אחר שהפך למפעל חיים. הוא ליקט וערך – בחושיו הבלשיים, באמצעות שאלונים מפורטים וידע אישי רב – ביוגרפיות קצרות של כ-6,000 מחלוצי ההתיישבות בארץ ישראל, בוניה ועסקניה. את החומר העצום, שלא היה מבייש שום מסד נתונים מודרני, ערך תדהר בתשעה עשר כרכים של ‘אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו’. אנציקלופדיה זו, שכל כרכיה זמינים במרשתת, נחשבת עד ימינו מקור ביוגרפי ראשון במעלה, לעתים מקור יחידי, של מאות רבות של אישים שתדהר הציל משר השכחה. מעת לעת, עזב תדהר את עיסוקיו המגוונים והשתתף בטקסים המסתוריים של מסדר ‘הבונים החופשיים’.
אפשר להמשיך ולספר עוד ועוד על דמותו הססגונית של דוד תדהר, אבל נחזור לענייננו – ספרו ‘חוטאים וחטאים בארץ ישראל’….
