4/7/2017

עברו 830 שנה מאז אותו היום, אני זוכר את זה כאילו זה היה אתמול, בעצם זה היה אתמול פחות כמה ימים, אבל מי סופר………..נתחיל במעט רקע למתרחש, רגע לפני שצלאח א-דין ידליק את האש.

ההר הזה שמתנשא מעליי, שמו קרני חיטין, טומן בתוכו היסטוריה ענפה שלצערנו איננו יכול לשתף אותנו במתרחש, שכן אנחנו לא דוברים את אותה השפה…..לא נורא, לנו יש את המקורות שלנו. האירוע מתחיל…..אז ברשותכם בואו נתקדם……..

 ב-4 ביולי 1187 על גבי הסלעים הרבים טיפסו וקיפצו לוחמים מוסלמים. בראשם עומד מנהיג דגול, מן השושלת האיובית, שמו, צלאח א-דין. הלוחמים המוסלמים ממתינים בציפייה, אתם יודעים למי??? אני אגלה לכם, לאבירים הצלבנים שבראשם, מלך ממלכת ירושלים, דוהר על סוסו, גי דה ליזיניאן…..

 המטרה??……… מלחמה!!

הראשון, צלאח א-דין, עשה את דרכו משורות הצבא המוסלמי, עד שעלה לגדולות והפך בין רגע לאיש צבא מחוספס ומתוחכם ולימים מנהיגם. השני, גי דה ליזיניאן, הוכתר כמלך בזכות מעמדו הפוליטי והונו הפרטי בשכבות האצולה האירופאיות, אך לא מן הנמנע שתפקידו ניתן בזכות כישרונותיו הרבים לאו דווקא מבצע כסף.

אפשר להמשיך…….תודה.

לאחר שהבנו טיפ טיפה על מה ועל מי מדובר, אפשר להתחיל ולסכם לשם מה התכנסנו כאן. נתחיל ונאמר שבתום צעידה ארוכה אל נקודת הקרב בסמוך להר, קרני חיטין, שלמרגלותיו התחולל הקרב, ידם של האיובים הייתה על העליונה והצלבנים נחלו הפסד מר. בכדי לסכם נאמר שבעקבות ההפסד, תקופתה של ממלכת ירושלים הראשונה בחסות הצלבנים תמה, שכן, מכאן יצא צלאח א-דין עם לוחמיו לקרבות נוספים כנגד הצלבנים, שמטרתו העיקרית לגרש את "הנוצרים" האירופאיים מארץ ישראל……..ובדיוק כמו בסרטים תמו הקרבות עם נפילתה של ירושלים ב-2 לאוקטובר השנה……..זאת אומרת בשנת 1187.

טוב….נחזור לענייננו……היום יום שבת ה-2 ליולי 2017, אני עומד למרגלות ההר הדומם, שדמותו זהה לפרצופו לפני 830 שנה…..כן כן איחרתי בכמה ימים או שנים, אבל, למזלי הרב יש משוגעים ל"דבר"……."הדבר" שאליו אני מתכוון, הוא המשוגעים שמגיעים בכל שנה ומשחזרים את הקרב ובפרט את שלושת הימים האחרונים עוד בטרם התנגשות הכוחות. הכול מתחיל ב-2 ליולי 1187, הצלבנים עושים דרכם מאזור ציפורי של היום (וגם של אז), במשך שלושה ימים, עד ההר הדומם שמתנשא מעליי, תוך כדי שמספר לוחמים מוסלמים מצבאו של צלאח א-דין מזדנב אחריהם ומפר את שלוותם, בכל זאת כמה ימים של שלווה לפני קרב יכולים להיות מפנקים. חלקם צועדים וחלקם רוכבים על סוסים לאורכה של הדרך הקדומה, על גופם ציוד מלא כפי שנראה אביר מימי הביניים, לאורך המסע הם מקימים מחנאות בדיוק כפי שנראו אז…..על צלחות האוכל מונח אוכל של פעם…….בתיבול קצת שונה אבל הבנתם את הכוונה….והיין, אך היין זורם בכמויות ומרווה את צימאונם…….רק חבל שהם שתו הכול ובסוף התייבש גרונם עוד בטרם יצאו למלחמה. ספרי ההיסטוריה מספרים כי בעקבות חוסר המים או היין נחלו הפסד מר……לי זה נראה הגיוני, במיוחד שג'ריקן המים שהבאתי מהבית כבר בשליש האחרון של חייו……נחזור לאירוע…..האנשים או המשוגעים, תקראו להם איך שבא לכם, מבחינתי הם הדבר האמיתי, האהבה שלהם היא אין סופית לימי הביניים…..ולמה אני מתכוון, אני אסביר…..

 

הם מגיעים מכל קצוות העולם כחובבי אבירים וקרבות מימי הביניים, חלקם אף מפה, מארץ ישראל. מטרתם היא לשחזר את הקרב על פי ספרי ההיסטוריה מאז ועד היום ובעיקר עד הפרט האחרון. הציוד שעל גופם, הינו אותנטי לחלוטין, חרבות, חצים, קשתות, מגנים, סנדלים, קסדות ועוד, פשוט פריקים לדבר…… ו"הדבר" הזה פשוט חוויה ותאווה לעיניים, ההתרגשות ממש בשיאה, המשוגעים בעננים ואנחנו נהנים ומפרגנים.

לגלות לכם סוד, אני שמח ש"הדבר" איננו פרץ את גבולות הרשת החברתית, שכן המונים היו פוקדים את ההר כדי לראות את שחזורו על ידי פריקים לימי הביניים. אך……כייף לי, כל שנה, להגיע, לפתוח רשת צל קטנה, חבר או חברה, צידנית של שתייה קרה, פירות, ירקות ומטעמים, וכמובן הצגה שלמה שבאה לספר סיפור היסטורי טוב, שבעקבותיו ארץ ישראל שינתה את פנייה.

חוויה אמיתית כבר אמרתי……אכן כן רק מהמבט אל עבר אוהבי ה"דבר" אני חוזר לכיתה בזמן לימודיי באוניברסיטה, ששם תיירנו בספרי ההיסטוריה, על תקופותיה של ארץ ישראל ובפרט על הקרב, "קרב קרני חיטין"……אני ממש מזהה את האנשים בשטח…..שם!!  ההוא!!! אני צועק לחברי, "….זה צלאח א-דין….!!" הוא מסתובב ומביט בי בתמיהה, "…כולם נראים אותו הדבר, למי אתה מתכוון??…." מיד אחר כך הוא שואל אותי, "תגיד שובל, חם קצת לא??…נראה לך באמת שהקרב התנהל בחודש יולי??….אני עם חולצה קצרה בצל ומאבד נוזלים…" אני עונה במהרה ומסב את תשומת ליבו לרגע בו נערף ראשו של המנהיג הצלבני….."עזוב שטויות אלכס,

חום זה לחלשים…..הלוחמים של ימי הביניים הם הלוחמים האמיתים , קופסת מתכת עם קנה, זה למפונקים…" שנינו נאנחים ומחייכים חיוך רחב עם תום ההתגוששות וחוזרים ללגום ממעט המים שנשארו……. המשחזרים לעומת זאת רצים ומחבקים אחד את השני, תוך כדי קריאות התלהבות, לרגל ההצלחה בשחזור……..אך……חוויה, פשוט חוויה שאין דברים כאלה, אני שמח שהגעתי גם השנה.

אז מה אני אגיד לכם, הקרב נגמר, וכמובן שאין פצועים בנפש, הלא זה שחזור…….אבל ההיסטוריה מדברת בעד עצמה ומשאירה אותנו, מסתכלים אחורה ומהרהרים בראשינו דבר אחד פשוט……

"……מעניין אם הקרב היה נגמר אחרת?…..אם הצלבנים היו מנצחים, אולי אירופה הייתה פה??…..מה היה קורה??….נשמע טוב אירופה, לא??….היינו פה היום?…." שאלות נשאלות כל הזמן החשוב הוא שהשחזור צלח את שנתו המי יודע כמה, המשוגעים "לדבר" מילאו את נפשם מכל טוב ונטענו באהבה עד לשנה הבאה שבה ניפגש שוב באותו מקום באותו התאריך, למרגלות ההר השומם שאיננו יכול לספר לנו באמת מה היה אז ב 4 ליולי.

Tal: +972 – 586642808       Mail: shfollowme@gmail.com       Facebook: @shfollowme

Notice: Undefined index: print in /home/itgaorg/public_html/wp-content/themes/itga/single-magazin_post.php on line 36