פינת הבול

מתוך נסיון להשאר עדין באקטואליה של המאורעות הגדולים אשר שנת מציינת יובלות להתרחשותם בחרתי הפעם בבול הבא שהוא חלק מסדרת בולים הנושא את השם: "75 שנה לסרט העברי"

בהגדרת "סרט עברי" צריכים להתקיים 4 תנאים: יוצרים עבריים, עלילה עברית, לשון עברית וסטודיו עברי.

מעצם ההגדרה צריך להיות ברור שלא מדובר בסרט הראשון  שצולם בארץ, היו כאלה שקדמו לו אבל הם לא הרכיבו את התנאים על פי ההגדרה.

קצת מגוחך לחשוב על שפה עברית בסרטים של אותם ימים, שהרי בראשיתם היו הסרטים אילמים וכדי להכניס קצת צליל ישבו נגנים לפני הבמה ונגנו מנגינות תואמות במהלך הסרט. אבל גם לעברית היה מקום בכיתוביות שנכתבו מפעם לפעם כדי להסביר לצופים את מהלך העלילה.

הסדרה כוללת 3 בולים שהם אבני דרך בהתפתחות הקולנוע העברי:

  • יהודה המשוחררת – הסרט העברי הראשון
  • עודד הנודד – הסרט העלילתי הארוך הראשון
  • זאת היא הארץ – הסרט המדבר הראשון

את "יהודה המשוחררת" הפיק וצילם יעקב בן-דוב במהלך השנים 1918-1917 יעקב בן-דוב עלה ארצה ב- 1907. הוא הצטרף למייסדי "בצלאל" והקים את מחלקת הפוטוגרפיה. לפרנסתו עסק בצילום רגיל ובהפקת גלויות – נוף ממראות הארץ. ב- 1912 ניסה להשיג ציוד ראינוע וידע, והיה שותף לדיונים שהתקיימו ב"בצלאל" על הקמת תעשיית ראינוע, את חלומו הצליח בן-דוב להגשים רק בסוף 1917, כאשר השיג "מכונה קינמטוגרפית". במצלמת ראינוע זו הסריט את התמונה הראשונה שבסרטו: "כניסת הצבא הבריטי ירושליימה בהנהלת המפקד הגנרל אלנבי, חנוכה תרע"ח, 11 דצמבר 1917".

הסרט מתעד שלושים וארבע אירועים שהתרחשו בארץ-ישראל במהלך השנה הראשונה לממשל הצבאי הבריטי. הצגת הבכורה נערכה ביום השנה הראשונה לכניסת אלנבי לירושלים. הקרנת הסרט ארכה כשעתיים ורק כמה קטעים ממנו שרדו. בבול מופיעה התמונה השבעה-עשר מתוך  חלק ב': "קבלת פני משחרר הארץ הגנרל אלנבי ע"י יהודי ירושלים, הרבנים הציונים והמכבים, י"ג סיוון תרע"ח". ליד הגנרל אלנבי עומד ד"ר חיים וייצמן.

התלבטתי קשות אם להציג בול זה בפינת הבול. זאת מכיוון שבכל התמונות שאני מכיר מהמעמד ההסטורי של כניסת אלנבי בשער יפו, הוא מופיע בכובע מצחיה והנה כאן בכובע פלדה, כחייל לוחם. לא מצאתי דרך להסביר את ההבדל בין בתמונות ואין לי ספק שהסרט צולם בזמן אמת.

מה שעוד מעניין היא הכותרת של פרק ב' בסרט " קבלת פני משחרר הארץ הגנרל אלנבי…" האם באמת אלנבי היה המשחרר? מזכיר לי הדבר אירוע שהיה בתקופת שירותי כמנהל השירות הבולאי.

פנה אלי אספן בולים מבאר שבע שהיה גם מחברי העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל. הוא פנה אלי בבקשה להנפיק חותמת דואר מיוחדת לפתיחת תערוכה בבאר שבע במלאת 85 שנה לקרב על העיר. חותמת דואר, אומנם אינה בול אבל היא מעניקה תוקף ממלכתי לארוע. שאלתי מה יהיה כתוב בחותמת ותשובתו הייתה "85 שנה לנצחון הבריטים על התורכים" שאלתי אותו: "אז מה השמחה הגדולה? שהרי בסך הכל החלפנו משעבד אחד במשעבד שני". בלי לגרוע מתרומתם של הבריטים לתחייה הלאומית שלנו, הרי שנאלצנו להלחם בהם כדי לסלקם מהארץ. חוץ מזה באותה תקופה היינו בירח דבש עם התורכים ולא חשבתי שמדינת ישראל צריכה לשמוח למפלתם באותה מלחמה אומללה.

בסופו של דבר הטקסט שנבחר הוא: "פתיחת התערוכה 85 שנה למערכה על באר שבע והנגב במלחמת העולם הראשונה". לנוסח זה הסכמתי מיד והנפקתי את החותמת.

כדי להשלים את סיפורם של הבולים אציג כאן את שני הבולים הנוספים בסדרה, בולים שעוצבו על ידי חביב ח'ורי מהכפר פסוטה: