הפעם אקדיש את פינת הבול לבול חביב ומיוחד. הבול נושא את הכותרת "התנדבות" ואכן, אם נעיין בשובל של הבול נמצא בו קטע משירו של ביאליק "למתנדבים בעם".

הבול הונפק עוד בטרם שרתתי בשירות הבולאי. בתי הייתה כבת שנתיים ומידי ערב קראתי בפניה את הסיפור על אליעזר והגזר. כאשר הבול הופיע שמחה מאוד לקראתו למרות שעדיין לא הבינה מה זה בול בדיוק. אבל נדמה לי שאת אהבתה לבולים היא רכשה כבר אז, בגלל הבול הזה.

אבל לא על זכרונותי המשפחתיים באתי לספר כאן. באתי לספר על מכתב שהסתתר בתיקי השירות הבולאי במשך שנים רבות עד שיום אחד התגלה ויצא לאור.

טקס הופעת הבול התקיים בבית הנשיא, אפרים קציר. לטקס הוזמנו כל הנוגעים בדבר, שרים, פקידים בכירים, מעצב הבול וכל מי שהיה לו קשר לבול. כמובן שבין המוזמנים היה גם לוין קיפניס שסיפורו "אליעזר והגזר" משמש סמל לנושא הבול, התנדבות. כמובן שהוגשה גם תקרובת. אבל ההפתעה באה מספר ימים לאחר הטקס כאש בשירות הבולאי התקבל מכתבו של גיבור הפרשה, הגזר בכבודו ובעצמו.

וכך מספר לנו הגזר:

עם כניסתי לפרוזדור שמחתי

לראות שולחן ערוך בכוסות מלאות

מיץ גזר ובצלחות מלאות מטעמי

גזר והן מזהירות בצבע הגזר

הרענן והטרי ….

האורחים היטיבו את ליבם

והזינו את עיניהם.

ובהיכל הנהדר פנימה, במעמד

הנשיא והשר וחברת הכנסת וכל

שאר האורחים המוזמנים, סיפרתי

את סיפורי.

ראשית ציינתי בסיפוק את

ההתחרות שהייתה ביני ובין הלפת,

הסלק והצנון, שאני הגזר, זכיתי

בהתחרות, אחר כך סיפרתי איך

היה המעשה.

 

 

 

 

 

 

 

לא מתוך עקשנות נאחזתי בקרקע,

אלא שרציתי לגדול עוד. לא סבא

אליעזר, לא סבתא יוכבד ולא הנכדה

אביגיל – לא יכלו להזיזני, אך

מכיון שבאו הכלב והחתו, שאין

שלום ביניהם ועשו יד אחת לעזור,

לא יכולתי להחזיק עוד, וכשבא

העכברון הקטן ומשך בכוח –

נעקרתי מיד.

מכאן שאין לזלזל בעזרה קטנה

שבאה בזמנה.

סיפרתי על השיר אליעזר והגזר

שנכתב לפני עשרות שנים, והמלחין

מנשה רבינא הלחינו בהצלחה, והוצג

כמחזמר ב"תאטרון לילדים" ליד

מרכז הגננות, והוא מושר בגנים

ובבתי הספר מאז ועד היום

"אליעזר והגזר" הופיע בחוברת

מצויירת בהוצאת י. זימזון, תל אביב

וסיימתי:

בינתיים – הארץ נתנה יבול –

והגזר התנדב ועלה על הבול

 

 

יעקב וידס
מורה דרך