מאז הקמתה לפני למעלה מ 80 שנה  ועד היום ממשיכה נהריה בתנופת התפתחות שמצעידה אותה קדימה. התפתחות זו צברה תאוצה במיוחד ב-25 השנים האחרונות שבהן ניכר גידול מתמיד בהגירה החיובית אליה. עם תנופת הבנייה האינטנסיבית כיום, מגמה זו רק גוברת.

התרחשויות רבות אירעו מאז רעיון הקמת היישוב שהגה המהנדס יוסף לוי וייסד את החברה "נהריה משקים זעירים בע"מ" ועד למקום בו נמצאת נהריה כיום.

ב-1935 (באותה השנה שבה התיישבו בנהרייה 2 המשפחות הראשונות שעלו מגרמניה), מכרה החברה "נהריה משקים זעירים בע"מ" 450  דונם בדרום נהריה  (כיום שכונת עין-שרה) לתעשיין היהודי הפולני, פיליפ ליברמן.  ליברמן התכוון להקים במקום חווה חקלאית מודרנית שלשם הפעלתה רכש 50 פרות משובחות. בצד ניסיונו העשיר כתעשיין, עסק בפולין גם ברפתנות ואת ניסיונו משם  רצה ליישם בחווה שרכש בנהריה. לפיכך הוקמה בעין שרה רפת ונטעו גם  מטעים וגינת ירק. חוות "עין שרה" שמרכזה היה "בית סורסוק", המשמש כיום כמוזיאון בית ליברמן,  נוהלה עבור משפחת ליברמן ע"י אבשלום ברגמן , בוגר ביה"ס החקלאי מקווה ישראל. השם "עין  שרה" הוענק לחווה ע"ש אשתו המנוחה של פיליפ ליברמן.

ליברמן, שאהב את תחום הרפתנות, היה חלוץ בחידושים בתחום זה בפולין. ברפת שהחזיק שם  דאג תמיד לאחזקתה ברמה הגבוהה ביותר מכל ההיבטים. הוא היה הראשון בכל פולין שהכניס לרפת שבבעלותו מתקן לפסטור חלב. בזכותו עברו בפולין מרכישת חלב בכדים לחלב בבקבוקי זכוכית.

באופן טבעי, החקלאות עליה הייתה אמורה להתבסס פרנסת היישוב החדש – נהריה ,כללה בין היתר, גם את משק החלב. המתיישבים הראשונים ביישוב החדש היו ברובם חסרי ניסיון בנושא ורק עקשנותם והתמדתם הביאו לתוצאות חיוביות. ההתחלה הייתה במשקים פרטיים וקטנים.

ראשוני העוסקים בתעשיית החלב בארץ באופן מאורגן היו דווקא המתיישבים הטמפלרים שהיו גרמנים נוצרים. אילולא יוסף לוי, שהקדים וארגן את רכישת הקרקע בנהריה, היו הטמפלרים מתיישבים גם בה.  מול הטמפלרים שיוקו את החלב ברחבי הארץ רועי צאן ערבים.

היישובים היהודיים החדשים שקמו בארץ בשנות ה-20 ניסו לשווק בעצמם את תוצרתם החקלאית שכללה גם חלב. אלה נתקלו במנגנון השיווקי הוותיק והיעיל של הטמפלרים שהקשו על היישוב היהודי עד מאד.

בסביבות 1936 , הגיעו לנהריה ד"ר ריכרד והילדה שטראוס. בחלקתם הם גידלו ירקות והקימו רפת קטנה ובה 2 פרות. תושבי נהריה הוותיקים יותר אמרו שאין צורך בפרות נוספות כי כבר היו די פרות במקום.  השטראוסים התעקשו ונותרו עם עודפי חלב. בצר להם הם ניסו ליצור מעודפים אלה גבינות. הניסוי הוכתר בהצלחה רבה. תחילה נמכרה התוצרת באמצעות עגלה וסוס. ב 1938 כבר הכינה הילדה מעודפי החלב קצפת שהוגשה על גבי תותים מגידול עצמי. מעדן זה התפרסם  בכל אזור הצפון והוחל בשיווקו. מוצרי החלב של משפחת שטראוס זיכו אותם בפרס הראשון מטעם הנציב הבריטי העליון.

בשנת 1951 קיבלה תנובה סיוע מקרן יוניצ"ף של האו"ם לטובת מילוי חלב מפוסטר בבקבוקים. זאת כדי שילדי ישראל יוכלו לשתות חלב הגייני. קצת לאחר מכן, ב- 1956 הצטרף בנהריה, מיכאל,  בן הדור השני למשפחת שטראוס, לעסק המשפחתי שהלך והתרחב. קשיים שחווה העסק ב- 1959 נפתרו בעזרת שר המסחר והתעשייה דאז, פנחס ספיר, שאישר הקצאת הלוואה מיידית. תעשיית הגלידה קיבלה תנופה והביאה להגדלת מספר המועסקים במפעלי החברה. מנגד יצאה חברת תנובה ב- 1962 עם מוצר הדגל שלה, גבינת הקוטג', הכול כך ישראלית. שטראוס יצאה לשוק עם אותה הגבינה רק ב 2002.

בינתיים עבר שיווק החלב מהקנקנים לבקבוקים ומהחלבן לחנויות. כך עברו להם מהעולם התפקידים של מחלק הקרח והחלבן.

בנהריה היו בעבר, מטבע הדברים, מספר חלבנים ועליהם ניתן היה למנות את מנחם אבני שהסיפור אודותיו סופר ע"י דליה אונגר – פנקס: " הוא השתכר ממכירת בקבוקי חלב אותם הניח השכם בבוקר בפינת הרחובות וייצמן וסולד של ימינו ,ושאז עדיין היו חסרי שם. בבוקר נהגנו לבוא ולקחת בעצמנו את החלב. החזרנו את הבקבוקים הריקים לארגז והשארנו כסף בעבור החדשים. בערב מנחם הגיע למקום על מנת לקחת את כספו ."

חלבן נוסף שהתגורר בפינת הרחובות ויצמן – סולד היה שטרן. שטח החלוקה שלו היה בדרום נהריה. לשטרן הייתה עגלה קטנה וכחולה רתומה לחמור. עפ"י העדויות החמור ידע בע"פ את מקום מגורי הלקוחות והיה עוצר ליד ביתם באופן אוטומטי.

ראיון עם הגב' רחל אלבז ז"ל שעלתה ארצה ממרוקו ב- 1955 עם בעלה ניסים ז"ל, 3 ילדים ובטן הריונית, העלה כי רחל ומשפחתה הגיעו לנהריה בתחילת 1957. אז התגוררו בפחון, ממנו עברו למעברה וב- 1960 הגיעו לשכונת טרומפלדור. שם התוודעו לחלבנים אסתר ובעלה שהיו מביאים הביתה חלב בבקבוקים. אסתר מעולם לא רשמה כמה חלב להביא לכל משפחה ותמיד זכרה הכול. בסופי שבוע נהגו לשלם לה ולהזמין את ההזמנה לשבוע שלאחר מכן. בשכונת אוסישקין חולק החלב לבתים עם עגלה רתומה לחמור ע"י אברהם יחיאלי שלימים ניהל עם אשתו שמחה את המכולת השכונתית. יש להניח, שברחבי נהריה היו חלבנים נוספים וכמובן שהיו רפתנים אליהם הגיעו הלקוחות עם כד החלב לרכישת חלב ישר מהפרה.

גם בשכונה הצפונית של נהריה, ב"עמידר" חולק החלב לבתים. בהמשך הוקמו בשכונה מספר מרכזים מסחריים כשבאחד מהם נוהלה חנות "תנובה" ע"י אדון כץ. שם נמכר החלב בתחילה מתוך כדים לכלים שהובאו ע"י עקרות הבית. עם המעבר לבקבוקים, היו עקרות הבית לוקחות הביתה בקבוקי חלב מלאים ומחזירים תמורת זיכוי את הבקבוקים הריקים.

בשנות השישים חל מעבר משיווק של חלב בבקבוקי זכוכית לשקיות ניילון שהונחו בכד פלסטיק עם ידית. מהשקית היו גוזרים משולש קטן בקצה העליון המרוחק מהידית ומהפתח שנוצר מזגו את החלב. בעת זו כבר הצטיידו חנויות המכולת במקררים מתאימים ומקצוע החלבן נעלם סופית כלא היה. נותרו רק הזיכרונות. אל החלב בשקיות התווסף בהמשך גם החלב באריזות הקרטון.

ובחלב שלא לצרכי מאכל השתמש הד"ר מקס קרמר שלמד בגרמניה רפואת עיניים. הוא עלה ארצה והגיע לנהריה ב- 1935. מאחר שייעודו בארץ היה עבודה בחקלאות, הוא כמעט ולא הביא עמו ארצה את כלי העבודה שלו בתחום רפואת עיניים. עצות הרגע האחרון שינו את החלטתו. על אף רצונו לעשות הסבה לחקלאות ועיסוקו המעשי בכוורנות לתעשיית הדבש, הנגעים בעיניים בהם נתקל, בעיקר בקרב האוכלוסייה הערבית המקומית, הסיטו את תחום עיסוקו בחזרה מתעשיית הדבש לרפואת עיניים ונוצרה "עליה לרגל"  אל "עושה הניסים" מקרוב ומרחוק. אילוצים "הולידו" את הקליניקה הראשונה שבה בוצעו גם ניתוחי עיניים. הקליניקה  מוקמה בליפט מוגדל (ארגז העץ בו הביאו העולים את רהיטיהם מגרמניה). בחצר היה עץ תאנה גדול שסביבו נבנה ספסל ששימש כ"חדר ההמתנה". כ"אחות" שניווטה את המוני החולים שימשה העזר כנגד, ג'ני קרמר, אשת הרופא.

הד"ר שביצע ניתוחים עוד בגרמניה, המשיך, בלית ברירה, לבצעם גם בנהריה, תוך הקפדה ככל הניתן, על מידת סטריליות גם בתנאים הפרימיטיביים ביותר.

אחד הטיפולים המקובלים של הד"ר קרמר נגד דלקות העיניים היה הזרקת חלב פרה מורתח. הגברים נהגו לקבל זריקה זו בזרוע והנשים בישבן.

נשמע לכאורה תמוה, אבל מסתבר שטיפול מסוג זה מקובל גם ברפואה המודרנית. במאמר מיום 12.1.2008 שפורסם מטעם מחלקת העיניים של המכללה למדעי הרפואה B.H.U שבווראנסי שבהודו, כתבו  KS Mehra BB Khare, מאמר הדן בשימוש בהזרקת חלב פרה מורתח קודם לביצוע ניתוחי עיניים הקשורים לדלקות קרנית וקשתית. המחקר אותו סקרו הוכיח כי הזרקה טרום ניתוחית כנ"ל הביאה להחלמה מהירה יותר מהניתוחים שבוצעו.

בצד הרפואה כיכב החלב גם בתעשיית הקולנוע שלא פסחה על נהריה. באוגוסט 1964 צולם בישראל חלק מהסרט "יהודית" בכיכובה של השחקנית האיטלקיה הנודעת, סופיה לורן. העלילה התרחשה בישראל של 1948 מעט לפני תום תקופת המנדט הבריטי. לאנשי "ההגנה" נודע כי חייל נאצי לשעבר מדריך את הצבא הערבי, איתורו הצליח הודות לאשתו לשעבר, תפקיד אותו מילאה בסרט סופיה לורן. את הקרוואנים המפוארים בהם שהו היא ופמלייתה, מיקמו בחצר קולנוע גליל המיתולוגי בשכונת עמידר ושם גם זכתה השחקנית המהוללת לאכול ארוחת בוקר נהריינית שכללה, איך לא – חלב.

מאכלי חלב וגבינות היוו מאז ומתמיד חלק בלתי נפרד מחג השבועות. ניתן לתרץ זאת בלא פחות מאשר 14 סיבות ( עפ"י הכתבה שבקישור  http://info.smkb.ac.il/home/home.exe/30693/42463) . יחד עם זאת, הסיבה המתאימה ביותר לאופי היישוב בנהריה בראשית דרכה הייתה: "חג השבועות חל לאחר תום עונת ההמלטות בצאן ובבקר. לפיכך עונה זו משופעת בחלב. ומה טבעי יותר מאשר לאכול את מה שיש בשפע בעונה?"

ומה הוגש בחג השבועות על שולחנו של יוסף לוי, הוגה הרעיון לייסוד נהריה? הייתה זו עוגת גבינה שאפתה רעייתו  קלרה עפ"י מתכון של אחותה פלורה. למעוניינים לשחזר את המתכון בעל הייחוס ההיסטורי להלן המתכון:

עוגת גבינה אפויה ללא תחתית

 (המתכון באדיבות כרמלה מזורסקי, ביתו של יוסף לוי)

 

מצרכים אופן הכנה

 

750 ג"ר גבינה לבנה 9% 1. לערבב  1 כוס סוכר וחמאה רכה
200 ג"ר  (½1 כוסות) סוכר 2. להפריד חלבונים וחלמונים
150 ג"ר חמאה רכה 3. לערבב יחד כל החומרים עם הסוכר והחמאה חוץ מהחלבונים
4 כפות קמח אוסם תופח
1 כפית תמצית וניל 4. להקציף חלבונים עם ½ כוס סוכר
       6 ביצים מופרדות לחלבון ולחלמון 5. להוסיף בזהירות את החלבונים המוקצפים לתערובת הקודמת ולאפות בכ  C 1800

 

      1 לימון

קליפה מגורדת מלימון שלם

מיץ מ ½ לימון בלבד

 

עם עוגה שכזאת, ניתן בהחלט לקבל את פני חג השבועות.

את המתכון לעוגת הגבינה הנ"ל ניתן לקבל גם בבית ליברמן – המוזיאון לתולדות נהריה השוכן בצמוד לקניון בשכונת עין שרה  ולאולם השמחות "גני לוי" . שם ישמחו גם לספר עוד על תולדות נהריה.

שעות פתיחה: ימי א'  16:00 – 09:00,  ימים ב-ה 13:00 – 09:00, ימים ב + ד 19:00 – 16:00, שבת פעמיים בחודש בשעות : 14:00 – 10:00 (בתיאום מראש).

דוא"ל: nahariyamuseums@gmail.com טלפון: 04-9821516. רצוי להתקשר מראש לתיאום ביקור.

מקורות:

להמן מ. אריך "נהריה" (תרגום מגרמנית: עירון מנחם), נהריה 1996

אתר האינטרנט של חברת שטראוס – היסטוריה ומורשת.http://www.strauss-group.co.il/aboutus/history/

אתר האינטרנט של חברת תנובה –  היסטוריה.https://www.tnuva.co.il/about/history/

זיכרונות מגדה אריאל לבית ליברמן, בנימין רדצ'בסקי, ג'ני קרמר, דליה אונגר – פנקס, צבי ישראלי, גדי לוברני

ראיון אישי עם גב' רחל אלבז ז"ל מיום 2.2.2011

KS Mehra BB Khare, K Rajyashree (Department of Ophthalmology, College of Medical Sciences, B.H.U. Varanasi, India), "Role of non-specific protein therapy, (milk injection) in cataract surgery", Indian Journal of Ophthalmology,Jan 12, 2008, http://www.ijo.in/article.asp?issn=0301-4738;year=1966;volume=14;issue=2;spage=89;epage=90;aulast=Mehra