בסתו 131 ועד לקיץ 132 לספירה פורץ מרד בר כוכבא.
המוטיבציה למרד הייתה מאז חורבן הבית 70 לספירה. יהודים מורדים גם במרד התפוצות שלוש עשרה שנה לפני כן. בשנת 129 לספירה מבקר הקיסר הדרינוס בארץ, איתו ההבטחה לבנות בית מקדש בירושלים. האכזבה היהודית כשלבסוף החליט הדריאנוס על בנית מקדש אלילי ושינוי השם של ירושלים ל"אליה קפיטולינה." לזה צורף איסור המילה. מכאן ההחלטה למרוד הופכת רק לשאלה של עיתוי.  בארץ ישראל שלאחר חורבן הבית יש ריכוז יהודים גדול בשפלה. אלו יהודים שלא השתתפו במרד הגדול ולכן שרדו. חלק גדול מהיהודים האלו הם גרים שמוצאם מהאדומים שגוירו ע"י יוחנן הורקנוס באמצע המאה השנייה לפנה"ס. דעה מעניינת ששמעתי לאחרונה היא שבר כוסבא עצמו היה גם כן ממוצא אדומי. לאדומים היה אל בשם קוס (לפני גיורם) והשם כוסבא משמר אולי את שם האל הקדום.
כאמור 132 לספירה פורץ המרד. השיטה הייתה לוחמת גרילה. פשיטות על יחידות הצבא הרומי כשהם לא מוכנים, ולאחר מכן הסתתרו המורדים במחילות תת קרקעיות. הלגיון העשירי שיושב בירושלים ובית גוברין מובס. כמו גם הלגיון השישי שיושב בלג'יו. חלק מהלגיון השלישי שמגיע מעבר הירדן. והשיא כנראה הלגיון ה-22 שמגיע במהירות ממצרים כנראה מושמד לחלוטין.

המרד חלק שני. הרומאים שהבינו את עוצמת המרד מביאים מבריטניה את יוליוס סוורוס. סוורוס מגייס כוחות עצומים. לרשותו מעמיד הדריאנוס צבא ענק של כ50000 לוחמים. סוורוס שועל קרבות ותיק יושב על הכפרים היהודים. כפר אחרי כפר הוא מחכה שיתגלו לו פתחי המחילות. אותן הוא ממלא עשן עד שיצאו המורדים. כך בסבלנות הוא משמיד את קיני המורדים. "דיו קסיו" (ההסטוריון הרומי) מספר על 950 כפרים שהושמדו בשיטה הזאת. בממצא הארכיאולוגי יש לנו תיעוד של 800 חורבות עם שרידי מחילות. דומה לתיאור ההיסטורי. לפי מקורות חז"ל המרד מסתיים עם כיבוש ביתר ומותו של בר כוסבא.    כגודל המרד גודל החורבן. המרד היה קו פרשת המים שלאחריו היהודים מאבדים את הרוב הדמוגרפי ולאחריו אחוז היהודים הולך ופוחת. יהודה נחרבת ושמה הוחלף.

רן שאול א.ר. גידולים חקלאיים בע"מ
משק 11, מושב לכיש
טלפון: 050-5535086