בחודש הבא נציין 94 שנים להולדתו של יואל דה מלאךוזה מה שאמרו עליו כשקיבל פרס ישראלהודות להתמדתו וצניעותו הפך מחבר לא מוכר מרביבים לסמכות מקצועית ודמות חשובה בחקר המדברואני מוסיף – זאת תרומתו לאנושות

יואל דה מלאך 5.8.1924 – 22/1/2006

אני רוצה להתחיל מסיפור שסופר מפיו של יואלפעם הגיע לבית השיטה ונכנס לחדר האוכל שהיה מלא אורותהיו בו נערים ונערות רוקדים ושמחים.הרבה אנשיםאורריקודיםרעש והמולהואז פתאום הרגיש את כל הבדידותזכרונותיו מימיו ברביבים אינם של עגמת הנפש או פחד מהמדברהעשיה הרבה תפסה אותו והחיים היו מעייפיםהדברים התקדמו מיום ליוםהעשיה תפסה עד כדי כךשבחיי היוםיום לא התפנה לחשוב על מה שקורהעל זה שבעצם הוא רחוק כל כך מההמולה והרעשאבל באותו רגעבחדר האוכל של בית השיטההוא תפס את מלוא הויתורהשנים שבין הירידה לנגב ומלחמת השחרורהיו שנות נעוריו, 18 – 24. שנים בהן הנוער אוהב לשמוחלבלות עם בחורותלהינות עם חבריםבנגבלעומת זאתישבו בבדידות וללא בחורותאו עם מעט מאד בחורותובילו את זמנם כמעט רק בעבודות בנית הישובאני חושב שהתיאור הזהמבטא יותר מכל דבר אחר את הקורבן הגדול של הצעירים שירדו לנגב לפני קום המדינה ובשנים שאחרי הקמתה,, ופספסו את החייםאת הנעורים

יואל דה מלאך נולד כג'וליו לזרו אנריקו דה אנג'לס בפירנצהב 5. באוגוסט 1924. מקורות המשפחה היו 3: העיר ורצ'ליבמחוז פיאמנטהיוצאי ספרד שהגיעו לליבורנו ופירנצההוא גדל ברומאבמשפחה יהודית ציוניתבגיל 9, בשנת 1933, היה חבר באופרה נציונלה בלילה (תנועת הנוער הפשיסטית).אחרי שאיטליה אימצה את חוקי הזגעב 18.7.38, פוטר אביו מהמשרה שלו בשרות המדינהיואל עזב את בי"ס והמשיך ללמוד לבדההורים תכננו לעלות לא"ילעפולהאבל חסרו את ההון לסרטיפיקטבדצמבר 1939 עזב את איטליה על סיפון האוניה "גלילוביום האחרון של 1939 הגיע לחיפהבראשית ינואר 1940, בן 16, הגיע יואל לגבעת ברנר במסגרת עלית הנוערההורים ושתי האחיות נשארו באיטליההוא התחנך בגבעת ברנרעבד בגן הירק נאסר ע"י הבריטים כנתין אויביחד עם אומברטו קסוטו וג'וליו רקח (חתני פרס ישראל). בעת ששהו בקישלה בי”םהפעילו אוניברסיטהוכששוחררומקץ 10ימיםחזר יואל לגבעת ברנרבנובמבר 1941 עברה חברת הנוער לאשדות יעקבלעזור בקטיף עגבנות ושם עבד עם הצייר שטרייכמן (חתן פרס ישראל).

בשנת 1943, בן 23, הצטרף לקבוץ רביביםששכן בראשל"צגם כאן עסק בגן ירק וניסה למצוא גידולים מתאימים לאקלים ולקרקעבאוקטובר 1944 נשלח לרביביםתחנה החקלאית בביר עסלוג', שם קנתה קק"ל 30 אלף דונםברביבים פגש את שתי אחיותיומיומו הראשון ברביבים עסק בלמידה של האקלים ושל הצומח המקומיוהקים גן ירקהשיא הגיע כשהצליח לגדל תפוח אדמה במשקל ק"גאותו הראה שרת לחיילים הבריגדה היהודית במצריםב 1946,ביקשו יואל ובולבול לינדנר תקציב לרכישת פקעות סיפניםכל הסוכנות צחקהגם בגבעת ברנר צחקו – אבלמרחמים על יואלנתנו פקעות מהמשתלה וכך נולדה חלקה של חצי דונם סיפניםמים להשקיה קיבלו מבאר מליחה במקצתבאר משהב 1947 הגיעה ועדת אונסקו"פ (ועדת האו"ם שנשלחה ללמוד את בעית א"י ולהציע לאו"ם פתרון לבעיהלנגב ולרביביםערב לפני כןהשקה יואל את ערוגות הסיפנים ואלה פרחו בשעה שביקרו אנשי הועדה.אחרי שראו תרנגולתפרהמפעל מים וכו', הגיעו לסיפניםראש הועדהאמיל סנסטרוםאגרונוםחובב סיפנים שבדיניסה לקחת פרח אחדבמחשבה שזה בעצם עציץנכשל ואז חתך לו יואל פרחהראה לו את בית השורשים הבריאונתן לו מתנהיש תמונה של ראש הועדה הולך עם הפרח כמו ספר תורהיש טענה שהסיפנים שיכנעו את הועדה להעניק את הנגב ליהודיםיואל טוען שזה לא נכוןכאן עבר גם את מלחמת הקוממיותשהחלה בדצמבר1947, עת נרצחו כמה מחברי הקבוץ בידי הבדואים של ביר עסלוג'. אנשי רביבים סרבו להתפנותכעצת הבריטיםאבל הבנות התפנוהנקודה עברה ביצורנוספה תיגבורת של אנשי חטהנגב ובמקבילהחלה נטישה של הבדואים מהסביבהבחנוכה תש”טבימי מבצע חורבהדליק יצחק שדה חנוכיה על הטירה..

אחרי המלחמה החל לעסוק בבוטניקהזיהויקיטלוג ואיסוף צמחי מדברבהנחית פרופ דניאל זהריבשנת 1951 התחתנו יואל ופאולה רוקס (לבית סירני)ולימים נולדו להם ילדיםפאולהילידת רומאהיתה מורה והצטרפה אליו לרביביםב 1952 עלה לי"םללמוד בוטניקה באונעיבריתבסוף שנות החמישים ביקש ממנו המרצה שלופרופמיכאל אבן ארילהצטרף אליו במחקרשעסק בהבנת החקלאות הנבטיתשיחזור ומחקרהם הוכיחו שיש אפשרות תיאורטית לקיים חקלאות במדברבשיטות הנבטיות – ביזנטיותאבל זה לא מבטיח רמת חיים נאותה ולא מתאים לתקופה.

יואל היה מעורב בניסיונות הטפטוף הראשונים אבל המליץ לרביבים לא להכנס להרפתקה הזאתכך נפלה הבכורה לחצריםחברולובה אליאבאמר שהוא היה גם איש של שלוםניסה לקדם דו קיום עם הבדואים בנגב ויחס השלטון לבדואים הפריע לו מאדבראשית שנות השישיםדחף להקמת תחנת מחקר ופיתוח ברביבים והחל סידרת נסיונות להתאים פירות ירקות ופרחים לאקלים המדבר ולמים מליחיםבהמשך חקר שימוש בהורמונים להקדמת פריחהשכלול שיטות השקיה ופיתוח זנים מותאמים למדבר ולשוק.

משך שנתיים, 1970-2, עבר עם המשפחה לרומאשם שרת כמזכיר ראשון בשגרירות ישראלוהתרכז במאבק למען שחרור יהודי בריה"מאחר כך חזר לרביבים ולמחקר החקלאי שכה אהב.

באמצע שנות השבעיםהתגלה מאגר ענקי של מי תהום מליחים בהר הנגבאז פנה יואל לחקור את התאמת כותנהירקות ופירות להשקיה במים מליחים.הנסיונות המוצלחים גרמו לכך שהתוצרת החקלאית היתה מתוקה יותרוכך זכו המוצרים החקלאיים של הנגב לכינוי "דזרט סוויט". תחנת הנסיונות עברה מרביבים לשדה חילשליד אשלים ומוצבי הת'מילהבמסגרת עבודתו הצליח להנדס את עגבנית השרישפתחה אפשרות נרחבת לחיים מחקלאות במדבר

בשנת 1986 זכה לפרס ישראל על מפעל חיים בחקר המדבר ושלוש שנים אחר כך קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאונבן גוריון

יואל נפטר ב 22 בינואר 2006. ביום השנה למותונקראה תחנת הנסיונות שהקים נקראת על שמו ארבעת ילדיו עובדים באקדמיהיובל ספרן בספרית גרשום שולםדניאל מרצה לסוציולוגיה בספיר ובאונבן גוריוןנעמי מרצה לספרות באורנים (נשואה לפרופדוד בלנקמתמטיקאיבן הבלשן חיים בלנק),מריםהצעירהמנהלת בי"ס אורט בירוחם

מקורות: קטעי עיתונות רלוונטיים, זכרונות ראשוני רביבים, שיחות עם ותיקי הנגב, קצת ויקיפדיה

מוישלה פרנק