נציגי הוועדה האנגלו אמריקאית בביקורם בא"י - 1946 מתוך: "ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית"

גורלו של העם היהודי

ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני א"י

מאת ינאי עוזיאל- מורה דרך- 26.01.2017

בימים אלה נדמה שאין זמן מתאים יותר לחזור לעניינים היסטוריים, ל"חפור" בין התעודות והמסמכים ההם ולנסות להבין מה הוליד את ההחלטה לתכנית החלוקה ולהקמת מדינה ישראל

במאמר זה אצביע על הוועדה הראשונה שהוקמה לבחינת בעיית הפליטים היהודים לאחר מלחמת העולם השנייה. וועדה שאימצה את המושג שהיווה קו מנחה לבעיית העקורים באירופה והוא מתן 100 אלף סרטיפיקטים על מנת לפתור חלק מן הבעיה של העקורים מאירופה

הוועדה שמונתה הייתה הוועדה הראשונה מבין שלוש הוועדות, וועדת "מוריסון גריידי"  וועדת אונסקו"פ. שלוש וועדת אשר בסופן הביאו להחלטת האו"ם לבצע חלוקה בארץ ישראל בין יהודים לערבים

הימים הם סיומה של מלחמת העולם השנייה. החורבן ניבט מכל, ריח הדם והרקב מתנשא באוויר, שדה המערכה התרוקן מהצבאות שלחמו בו והלוחמים איש איש חזר לביתו, נושאים את שירת ניצחונם, הי שם מתחיל שחר של יום חדש בו מהדהדת הסליחה

קבוצות של יהודים אשר אבדו מביתם, ואינם יודעים לאן יחזרו, מרוכזים במחנות ריכוז, גופם שדוף, הבגד לגופם בלוי שארית זיכרון מחנה הריכוז הגרמניים. חיים את הרגע ואינם יודעים היכן קרוביהם, ילדיהם נשותיהם שאולי נספו עם ששת מיליוני העם היהודי במכונת ההכחדה הנאצית. שליחי העולם האחראים לסדר החדש בעולם נדרשים לפתור סוגייה זו

בשלהי מלחמת העולם הראשונה חודשו והוגברו המאמצים להציג בפני האומות המנצחות את תביעתה של עם ישראל. לוועידת הייסוד של ארגון האומות המאוחדות – שנפתחה ב-25 באפריל 1945 בסן פרנציסקו, הוגש ב-3 למאי 1945 תזכיר הסוכנות היהודית  שתיאר את השואה וקבע כי ל-1.2 מיליון היהודים שנותרו בחיים זקוקים לעזרה מיידית! התזכיר קרא להקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל כקהילה חופשית, דמוקרטית, על בסיס הצהרת בלפור והמנדט. תוך ביטול כל התקנות המגבילות את עלייתו החופשית של העם היהודי לא"י והזכות להתיישב בה ולרכוש קרקעות. כמו גם את הזכות להעניק לסוכנות היהודית סמכות מלאה בענייני א"י לרבות פיתוח הארץ ולהעניק לה את הזכות שייוועצו בה ויינתנו לה נציגות בכל הוועידות הבין לאומיות במידה וועדות אלה תטפלנה בענייני א"י

וועידת סאן פרנציסקו שכאמור נפתחה ב-25 באפריל 1945 מבחינת הסוכנות היהודית היתה זו וועידה טרגית לענייני היהודים ובעיית היהודים. הטרגדיה של העם היהודי לא עלה בוועידה ומעמדה של א"י נדון בעקיפין בסוף הוועידה בוועדה מספר 4". על וועדה זו היה לקבוע את אופי המשטר ב"נאמנות הבינלאומית" לשטחי המנדט של חבר הלאומיים הקודם. א"י לא הוזכרה במפורש אולם היה ברור כי בענייני א"י המאבק הדיפלומטי נטוש (בעיקר בענייני עלייה). חמש מדינות ערביות תבעו לבטל מיד את כל המנדטים, הצעה שנדחתה ברוב גדול

ב-24 ביוני אושרו עקרונות הכללים על פיהם יוכלו האומות המאוחדות להקים משטר נאמנות בינלאומי. בד בבד החלו מגעים בין ראשי הציונות ובין ראשי השלטון באנגליה ואמריקה

הבסיס למגעים הללו היתה ההבטחה שנתן ווינסטון צ'רצ'יל כארבע חודשים לפני סיום מלחמת העולם השניה לד"ר ויצמן, בה נאמר כי עם גמר המלחמה האירופאית יתפנו הוא והנשיא רוזבלט (שמת בינתיים) לפתרון הבעיה הארצישראלית, הסוכנות היהודית הגישה למר צ'רצ'יל תזכיר התובע את ביטול הספר הלבן ופתיחת שערי א"י

בוועידת פוטסדאם שבה נפגשו שלושת הגדולים בשני ליולי, סטאלין , צ'רצ'יל וטרומן, הציע טרומן לתת רישיון כניסה לא"י למקסימום יהודים ודן עם נציג הממשל האנגלי על הבעיה בהקמת מדינה יהודית

אותה עת שב מר אירל ג.האריסון, פרופסור, נשיא בית ספר למשפטים באוניברסיטת פנסליבניה, אשר מונה על ידי נשיא ארה"ב הארי טרומן ב- 22 ליוני 1944 והיה הנציג האמריקני בוועד הפליטים הבין ממשלתי. האריסון מסר לנשיא טרומן דין וחשבון לגבי מצב העקורים היהודים בו נאמר בין השאר: "הוטל עלי להקדיש תשומת לב מיוחדת לבעיותיהם וצרכיהם של הפליטים היהודים שבקרב העקורים בגרמניה ובאוסטריה…"  האריסון הצביע על העובדה כי עדיין לאחר סיומה של המלחמה חיים יהודים מאחורי גדרות תיל, תחת משמר. התנאים והצפיפות בלתי נסבלים. למרות העזרה של ארגוני הבריאות עדיין ישנם רעבים רבים  ומידת התמותה גדולה מאוד. הריסון הצביע על דאגתם של העקורים לבני משפחותיהם ורצונם באיחוד משפחות. בשל נסיבות מלחמת העולם השנייה ביקשו רוב היהודים לעזוב את גרמניה ואוסטריה. בין יהודי פולין והבלקן יש כאלה המבקשים לחזור לבתיהם, אולם זאת כדי לאתר את קרובי משפחתם ולשהיה קצרה שאחריה הם יעזבו. לגבי התושבים חסרי הנתינות הם אינם רוצים לחזור לארצות מוצאם וא"י היא ללא ספק ארץ הבחירה  של רוב הפליטים, יש אחרים שמספרם אינו רב שרוצים להגר לארצות הברית ועוד פחות יש כאלה הרוצים להגר לאנגליה שם יש להם קרובי משפחה

תוצאות הדין וחשבון של הוועדה הבין ממשלתית היו כי יש להוציא לפועל את פינויים המיידי של היהודים ממחנות הריכוז ולעזור להם לחזור לארצות מוצאם. ולאלה שאינם רוצים יש לעזור להגיע לתכנית פעולה ולאפשר להם להגיע לא"י. האריסון העריך כי הבעיה היא עם היהודים שאינם רוצים לחזור לארצות מוצאם. הוועדה הגיע למסקנה כי מספר היהודים שנשארו ללא קורת גת ואין להם פתרון לאן להגיע הוא קטן ולכן יש צורך לאשר מיד למאה אלף יהודים סרטיפיקטים אשר יקלו על מצב העקורים

ברור כי המספר של מאה אלף אישורי עלייה לא היווה פתרון אלא היה הצעה לפתרון מיידי לבעיה כאובה שנדרשו לה

ההצעה למתן פתרון נדחה על הסף על ידי ראש ממשלת בריטניה ב-16 בספטמבר 1945. החשש ההולך וגובר למצב העקורים באירופה הוליד מחאות רמות מצד היהודים ובתחילת אוקטובר התארגנה מחאה גדולה מאוד תחת כיפת השמיים במדיסון סקוור גארדן תחת הנהגתו של הרב ד"ר סילבר שאמר "עם פתיחת ההפגנה הגדולה אני אומר למר אטלי, ראש הממשלה הבריטית, כי שערי ארץ ישראל יפתחו

באותם ימים נעשו נסיונות גם מהצד הערבי להשפיע על דעת הקהל, נערכו פגישות בין הליגה הערבית ודוברי ארצות ערביות שונות עם שר החוץ האנגלי מר בויין וראש הממשלה האנגלי מר אטלי. הפגישות נשאו דרישה כי האנגלים יקיימו את דרישתם "לכאורה" שיקיימו את הבטחתו של הנשיא רוזבלט למלך איבן סעוד לסרב לדרישות הציוניות. דרישתם זו של הליגה הערבית בדבר חליפת מכתבים התבררה כלא מבוססת, הנשיא טרומן פרסם כי בארכיוני הבית הלבן אין שום תיעוד לחליפת מכתבים זו ואילו אלמנתו של הנשיא רוזבלט פרסמה את תסכולו של הנשיא המנוח לאחר פגישתו עם המלך איבן סעוד ובו הודיע המלך כי כל עוד הוא חי הוא אינו רוצה בשום שינוי, הזרמת יהודים מהכרכים הגדולים תתקל בהתנגדות ערבית

 בעקבות אינפורמציה שנתקבלה ממקורות שונים על מצבם המחריד של היהודים באירופה קרבנות הרדיפה הנאצית והפאשיסטיות כתבתי ב-31 באוגוסט אל מר אטלי והפניתי את תשומת ליבו אל ההצעה הכלולה בדין וחשבון של מר אירל האריסון, שמתן 100 אלף סרטיפיקטים נוספים להגירת יהודים לא"י תקל על המצב…. בהמשך הוצע בין שתי המדינות להקים וועדה אנגלית-אמריקאית משותפת לחקירה, שבה ישרתו יושבי הראש בתורנות, כידי לבחון את הבעיה כולה וכדי לערוך סקירה נוספת של המצב בא"י לאור ההמלצה ההיא ( מתן מאה אלף סרטיפיקטים) ושיקולים נוגעים לעניין

הוועדה מנתה שישה חברים אמריקנים: השופט יוסף כ.האצ'יסון (יו"ר אמריקני), ד"ר פרנק איידלוט, פראנק וו.באקסטון, מקס גארדינר, ד"ר ג'יימס, ג.מקדונלד, ווילאם פיליפס – במקומו של מקס גארדינר מושל קליפורניה הצפונית לשעבר שהתפטר לפני תחילת עבודת הוועדה

ששת חברי הוועדה האנגלים מנו את: השופט סיר גו'הן אדווארד סינגלטון (יו"ר אנגלי), סיר פרדריק לגט, מיג'ור רג'נלד אדווארד מאנינגהם בולר, לורד מוריסון ריצ'רד ה.ס קרוסמאן, וו.פ.קריק

ב-7 בינואר 1946 נפתחו ישיבות הוועדה בחדר 474 בוושינגטון שהצהירה את סמכותה

  1. לבחון את התנאים המדיניים, כלכליים חברתיים בפלשתינה, ועל רווחתם של העמים היושבים בה עתה
  2. לבחון את מצבם של היהודים באותן מדינות אירופה שבהם היו לקרבנות של נאצים ופאשיסטים ואת המאמצים שננקטו- או שחושבים לנקוט בהם- באותן מדינות כידי לאפשר לחיות ללא אפליה ודיכויי. לאמוד את מספר של אלה הרוצים – או שמצבם ידחוק בהם – להגר לפלשתינה או למדינות אחרות מחוץ לאירופה
  3. לשמוע את חוות דעותיהם של עדים מוסמכים ולהימלך בנציגי ערבים ויהודים בדבר בעיותיה של פלשתינה… ולהמליץ בפני ממשלת הוד רוממותו וממשלת ארצות הברית על טיפול ביניים בבעיות אלה וגם על פתרון מתמיד
  4. להמליץ בפני ממשלת הוד רוממותו וממשלת ארצות הברית, אותן המלצות אחרות, העשויות להיות נחוצות לצרכי הרגע, שמקורם בתנאים הכפופים לחקירה לפי פסקה 2 לעיל, כדי לפעול פעילות תקינה במדינות אירופה הנדונות, או כדי להמציא אפשרות הגירה למדינות שמחוץ לאירופה ואפשרות התיישבות בהן

המלצות הוועדה

עיון בהמלצות הוועדה הינו מעניין ביותר ולהלן עקרי ההמלצות-

המלצה מס' 1- עלינו להודיע כי אותן ידיעות שקיבלנו בדבר ארצות שמחוץ לפלשתינה (א"י) לא נתנו לנו שום תקווה לעזרה ממשית במציאת בית ליהודים הרוצים או נאלצים לצאת מאירופה

אולם פלשתינה (א"י) עצמה אינה יכולה לספק את צרכי הגירתם של קרבנות היהודים של רדיפות הנאצים והפאשיסטים. כל העולם כולו נושא באחריות להם ולמעשה של דבר של כל העקורים ללא הבדל דת או לאום שקשריהם אל ישוביהם הקודמים נותקו ללא תקנה

לפיכך אנחנו ממליצים כי ממשלותינו תשתדלנה יחדיו ומתוך שיתוף פעולה עם ארצות אחרות, למצוא בית חדש לכל אותם "עקורים", ללא הבדל דת או לאום, שקשריהם אל ישוביהם הקודמים נותקו ללא תקנה

על אף שההגירה תפתור את בעיותיהם של כמה מקרבנות הרדיפה, ימשיך רובם המכריע לרבות מספר ניכר של יהודים – לחיות באירופה. לפיכך אנחנו ממליצים כי ממשלותינו תשתדלנה להבטיח מיד הנפקות לקביעותיה של מגילת האומות המאוחדות הדורשת לכבד ולשמור זכויות אדם יסודיות לכל, בלי הבדל גזע , מין, שפה, או דת

המלצת הוועדה היתה לאשר מיידית 100 אלף רשיונות הגירה מיידיים לפלשתינה – א"י

הוועדה אשר שמה לב לבעייה בין יהודים וערבים בא"י המליצה כי יש להצהיר מייד שיהודי לא ישתלט על ערבי וערבי לא ישתלט על יהודי בפלשתינה. שפלשתינה לא תהיה מדינה יהודית או ערבית. ששיטת השלטון שתוקם לבסוף תגן ותשמור, בערבויות בינלאומיות על עינייניי העולם הנוצרי והאמונה המוסלמית והאמונה היהודית בארץ הקדושה במילואם. באופן כזה צריכה פלשתינה (א"י) להיות בסופו של דבר מדינה השומרת על זכויותיהם וענייניהם של המוסלמים, היהודים והנוצרים כאחד, ונותנת לתושבים, בכללם, שלטון עצמי. במידה המלאה בהתאם לשלושת העקרונות המובאים לעיל שהם מושכלות ראשונים

הוועדה הניחה על שולחנות שתי הממשלות 10 המלצות אשר דנו במצבה של ארץ ישראל וביחסים בין הערבים והיהודים וצורת השלטון העתידית. בנוסף הניחה הוועדה מסקנות בדבר מצב היהודים באירופה. ההמלצות נרשמו לאחר שהוועדה סיירה במחנות ההשמדה, גטו וורשה ובמיידנק. באותם מחנות נחרדו חברי הוועדה ממנגנון ההשמדה שהשמיד מיליוני יהודים ובהשפעה של מחנות אלה על שארית הפליטה. דווקא שארית הפליטה, זו שנותרה כוללת צעירים ואנשים בגיל העמידה שגופם חסון ולכן הם ניצלו מההשמדה ומכונת ההשמדה השמידה את הישישים ואת החלשים, חולים, נכים וילדים שלא יכלו להיות חלק ממנגנון הייצור המלחמתי. לכן אותה שארית פליטה יש בכוחה להשתלב ככוח כלכלי ויוכלו אלה שיגיעו לא"י להשתלב מייד ככוח עובד

וועדה זו בחנה את המלצותיה של וועדת פיל ואף התייחסה בשלילה לעיקרון החלוקה אולם הניחו את הייסוד כי ארץ ישראל לעתיד לבוא צריכה להיות יישות מדינית המכבדת את היישות היהודית ואת זו הערבית ואת זו הנוצרית. המלצות הוועדה היו לבסיס ראשון באבני הייסוד שהביאו בסופו של דבר להסכם החלוקה בכ"ט בנובמבר 1947

ההנהגה היהודית

ההנהגה היהודית על פלגיה החליטה לקבל את הוועדה ולהופיע בפני הוועדה, זאת כידי להציג בפניה את גישתו של העם היהודי ואת טענות העם היהודי המבוססות על כך שהיהודים כשאר בני האדם זכאים לאותם הזכויות שיש לכל בני האדם בעולם ועם ישראל זכאי לאותה מדרגת שוויון, חרות ועצמאות הנתנת לכל עם חפשי ועצמאי בעולם. וכן לתת את העקרון כי זו מולדתינו וזה מקומו של העם היהודי בזכות ולא בכוח הצהרת בלפור או המנדט הישראלי שכן העם היהודי היה כאן הרבה הרבה לפני כן. דוד בן גוריון המשיל זאת כך כמשפחה שבנתה בית גדול בן חמישים חדרים וישבה בו. בא אויב ונישל אותה בכוח, עקר אותה מביתה והמשפחה נתפזרה, בינתיים הבית עבר מיד ליד כמה וכמה פעמים, נהרס במידה רבה, לבסוף חזרו כמה מבני המשפחה ומצאו חמישה חדרים תפוסים בידי אחרים וכל השאר הרוסים ומוזנחים. בני המשפחה אמרו לשאר הדיירים, אין אנו רוצים לגרש אתכם, השארו בחדרים שתפסתם, אנחנו נתיישב בחדרים העזובים וההרוסים, נתקן אותם ונכשירם לשיכון. ואז באו בני משפחה נוספים וגם הם רצו לתקן כמה חדרים עזובים … ואז פתאום אמרו הדיירים: לא אין אנו רוצים בשכנים נוספים, החדרים הריקים לא יסכנו לדירת אדם, אין אנו גרים בהם ואין אנו רוצים שאתם תגורו בהם. ושוב בני המשפחה אינם אומרים לדיירים שתפסו את הדירה תצאו מכאן, אלא הם אומרים השארו במקומכם כי אתם פה רק מתמול שלשום, אנו אפילו מוכנים לסייע לכם לתיקון חדרכם אם אתם רוצים בכך. אם אתם רוצים תעשו זאת בעצמכם אבל אל תפריעו לנו להשתכן בביתנו ולהתיישב באותם חדרים שאנו נציל מהרס ועזובה

דוד בן גוריון התייחס לשאלתו של היהודי השואף לחזור לארץ ישראל ואף שאל את השאלה מה זאת מדינה יהודית

מדינה יהודית או "עצמאות יהודית" אנו מתכוונים בשורה ראשונה למולדת יהודית, לאדמה יהודית, לעבודה יהודית, למשק יהודי, לחקלאות וחרושת יהודית, לים ונמל יהודי, ללשון וספרות יהודית, לתרבות ורשת חינוך יהודית, לעצמאות מלאה ושלמה כזו שיש לכל עם בן חורין

סיכום

-בעיית העקורים באירופה הטרידה את ארה"ב אשר הבינה כי יש לעשות מעשה. אנגליה בחרה לא לקבל את המלצות הוועדה האנגלו אמריקאית ושר החוץ ארנסט בוויין בנאום בפרלמנט (13 בנובמבר 1945) טען כי  את בעיית האנטישמיות יצר היטלר ועם היעלמותו נעלמה אף היא …"ואין אנו יכולים לקבל את ההשקפה שיהודים יסולקו מאירופה ולא יתנו מחילם ומכישוריהם לבניין אירופה משגשגת". ולכן ביקשה למנות וועדה נוספת את וועדת מוריסון גרידי בראשה עמד השר הבריטי הרברט מוריסון והשגריר האמריקני הנרי גריידי, הוועדה המליצה לחלק את א"י לארבע טריטוריות אוטונומיות. נשיא ארה"ב דחה את תוכנית מוריסון גריידי והודיע כי ארה"ב תומכת בדרישת הסוכנות היהודית להעלות 100 אלף יהודים לא"י לאלתר ובהקמת מדינה יהודית

בילביוגרפיה

דוד בן גוריון, דבר ישראל בארצו, הוצאת מפלגת פועלי א"י

האוניברסיטה הפתוחה, בימי שואה ותקומה, יחידה 12, 1992

וועדת החקירה האנגלו אמריקאית לענייני ארץ ישראל", כרך א. בעריכת ד"ר עזריאל קרליבך, הוצאת צ.ליינמן, תל אביב תל אביב תש"ו

דין וחשבון של הוועדה האנגלו אמריקני בדבר בעיותיהן של יהדות אירופה ושל פלשתינה ( א"י), לוזאן 20 באפריל 1946

תמונות- קרדיט

תמונת השער נלקחה מויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית באינטרנט

 


Notice: Undefined index: print in /home/itgaorg/public_html/wp-content/themes/itga/single-magazin_post.php on line 36