בחודש הבא נפרסם במגזין כתבה מלאה ויסודית על העדה הנוצרית אתיופית בירושלים, כתבה פרי עטו של מורה הדרך מוטי אפרתי המפליא בכתיבתו ומחקרו לוקח את הקורא אל מחוזות ההיסטוריה של הקהילה הנוצרית אתיופית בירושלים, מוטי אפרתי לוקח אותנו דרך רצף ההסטוריה ומניח אותנו ברחובות ירושלים אל מסלול העובר בתחנות שונות המנציחות את העדה הנוצרית אתיופית, להלן מובא קטע מהמאמר אשר יתפרסם במלואו במגזין בחודש הבא. ההמתנה משתלמת ( ינאי עוזיאל – עורך)

מפת המסלול

תחנות במסלול של הקהילה האתיופית נוצרית בירושלים

תחנה ראשונה: בית קול ישראל ברחוב הלני המלכה.

הבניין בפינת רחוב הלני המלכה ורחוב שבטי ישראל נבנה בתקופת אשתו של הקיסר מנליק השני. שמה היה הקיסרית טאיתו (TAITU ) עדיין ניתן לראות את סימלה של הקיסרית  בדמות כתר ושמש זורחת. הם מתנוססים על גמלון משולש. חומת המבנה עצמו נבנו על פי ההוראות שלה. כל המבנה בנוי בסגנון קלאסי מעודכן ובעל סימטריה מדויקת . המבנה מעוטר בתבליטי אבן מכל צדדיו.

הקיסרית עצמה נחשבה לאישה מאוד יפה בזמנה.  היא הייתה פעילה מאוד בענייני ארצה. והייתה נערצת על בני ארצה. היא תמכה בקהילה של הפטריארכיה בירושלים והמבנה נבנה בהשפעתה וכן מבנים נוספים.

קוריוז על המבנה הוא: סביב בנייתו פרץ סכסוך בין הקיסרית לבין ראש הקהילה בעיר ממהר ולדא סמאעת, לאחר שסמאעת התערב בשיפוץ הבניין שעמד על השטח אותו רכשה הקיסרית וקבע את שמו על הכניסה לבניין. טאיתו לא אהבה את מעשיו של סמאעת ואסרה אותו כשהגיע לאתיופיה. לאחר זמן ברח סמאעת ממאסרו והצליח לברוח למצרים, שם הצטרף למנזר קופטי.